Page 125 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 125
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
מעמדו הבלתי מעורער של ָּב ֲע ַּדאש כמנהיג החבורה .ואז ,כאשר אך כפסע
היה מהתדרדרות המצב למשבר מנהיגותי חמור ,נעמד סּוסּו ַּנ ֲע ָּמן להצלתו
של ָּב ֲע ַּדאש.
עד אותו היום לא הקדיש ָּב ֲע ַּדאש תשומת לב מיוחדת לסּוסּו ,הילד הגוץ
אשר תווי פניו הגסים והפשוטים מסתירים מעיני המתבונן הלא מיומן את
פיקחותו וערמומיותו .את שכלו הישר ירש סּוסּו מאביו ,שם-ט ֹּוב ַּנ ֲע ָּמן ואת
חריפותו מאמוָּ ,מאח ֹּו ,אשר הפכו יחד את החנות הקטנה לאספקת הציוד
לשיירות שירש שם-ט ֹּוב מאביו למשגשגת שבחנויות שבכפר .אולם כיוון
שרק משיהפכו הילדים לגברים ידעו להעריך את חריפות השכל ואין העין
הצעירה מבחינה אלא בחוזק הגוף ומהירותו ,נאלץ סּוסּו השמנמן לחיות
בשולי חבורת בני גילו ,שקוף מבחינתם ומבחינת מנהיגם הנערץָּ ,ב ֲע ַּדאש.
כשראה את מצב הביש אליו נקלע ָּב ֲע ַּדאש ,עלה בו רעיון שיכול ,כמו
שנהג אביו לומר ,להיות משתלם לשני הצדדים .הוא נטש את עמדתו
השולית במשחק [ ְׁמ ָּש ְׁרת ֹּו של אחד מזקני החיתים] השתחווה בפני ָּב ֲע ַּדאש וקרא
בפאתוס' ,אדוני אברהם ,הרשה לעבדך הצנוע ֱא ִלי ֶע ֶזר לדבר אל לב עובדי
האלילים העקשנים ולנסות להגיע לפתרון'.
ָּב ֲע ַּדאש הביט בו במבט ספקני והשתהה בתגובתו .מצד אחד ,זקוק היה
נואשות לחילוץ מהבוץ המנהיגותי בו היה שקוע ,מצד שני ,התקשה לראות
כיצד יוכל לעזור לו שמנמן השוליים של החבורה ,אשר זה עתה קידם עצמו
בעזות מצח לדרגת ֱא ִלי ֶע ֶזר עבד אברהם .תוך שהוא עוטה ארשת פנים
מכובדת רמז לסּוסּו ,מנהג אדון בעבדו ,כי ירכון אליו' .למה אתה חושב
שתוכל לשכנע אותם?' לחש באוזנו של סּוסּו.
'זה משהו שלמדתי מההורים שלי' לחש סּוסּו בחזרה בדרמטיות מוגזמת
אשר מילאה את אוזנו של ָּב ֲע ַּדאש ברסיסי רוק' ,כשנתקע המשא ומתן של
אבא שלי עם אחד מסוחרי השיירות ,אימא שלי מחליפה אותו ואז הסוחר
לא שם לב והיא מסדרת אותו'.
'אז מה זה אומר ,שאתה כמו אשתי עכשיו?!' נרתע ָּב ֲע ַּדאש בגועל מופגן
לאחור.
115
