Page 128 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 128
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ככלי קיבול לנפשו של ִרי ִבי .ואם לא די היה בעובי עצמותיו ,ריפד אותן
ָּב ֲע ַּדאש בשכבת בשר עבה אשר למתבונן מרחוק נדמתה כשרירים אולם
באמת ,לא הייתה אלא היה תוצאת תאוותו הרבה לאוכל ,עוד תכונה הזרה
לחלוטין ללמדני בית ָּחיּון המסתפקים ְׁב ַּקב ָּחרּו ִבים מערב שבת לערב
שבת.
נוכחותו הגופנית המרשימה של ָּב ֲע ַּדאש ,מחוזקת בסמכותיותם הטבעית
של בני ָּחיּון ,הביאו את צעירי הכפר לקוות כי ה ִרי ִבי הבא לבית ָּחיּון יביא
ל ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא מנהיגות אחרת .שונה מן המנהיגות ה ָּחיּו ִנית המצומצמת לד'
אמות של הלכה ,בזה לחומר ולכוח ואין אדם נמדד בעיניה אלא במידת
יראת שמיים שבו ובבקיאותו בספרים הקדושים .כדרך עולי ימים ,רצו
במנהיג אשר יעורר כבוד ויראה ,לא רק בעיני יהודי הכפר ,אלא גם
ב ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים ולוחמי הְּׁטּווָאר ַּגה אשר סביבותם .מנהיגותו המפוחדת של
ִרי ִבי ִישּו ַּע ,מורשת יעקב אביו המשתחווה בהתרפסות לפני ע ָּשו ,102
תסכלה אותם .העובדה כי יכול ילד ְּׁטּווָאר ִגי להשליך אבנים על ִרי ִבי ִישּו ַּע,
האדם החכם ביותר שהכירו ,מבלי לחשוש לתגובה ,הרתיחה את דמם.
הביכה אותם הידיעה כי ה ִרי ִבי התקיף ,אשר אף עשירי הקהילה לא העזו
להמרות את פיו ,מחוייב לרדת מחמורו כאשר מגיע מולו ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִני ,להראות
את שפלותו מול הגוי .הם קיוו למנהיג כ ִש ְׁמע ֹּון וכל ִוי ,בני יעקב ,אשר לקחו
ִאיש ַּח ְׁרב ֹּו ,103הרגו את האיש אשר אנס את אחותם והפילו ִח ַּתת ֱאֹל ִקים ַּעל
ֶה ָּע ִרים ֲא ֶשר ְׁס ִביב ֹּותי ֶהם.
קפדן היה ִרי ִבי ִישּו ַּע ולא סבר כי יש להלל אדם רק כיוון שמילא חובתו.
לכן ,גם כאשר היה ָּב ֲע ַּדאש מצליח בלימודיו ומקפיד על מילוי חובותיו לא
ראה בכך ִישּו ַּע רבותא .לעומת זאת ,בכל פעם שסטה ָּב ֲע ַּדאש מן התלם,
היה אביו מוכיחו במילים קשות ומנבא לו עתיד מפוקפק ,עתיר אסונות
המזומנים לזה אשר כשל בעוונו .חיבה והערכה קיבל ָּב ֲע ַּדאש רק מנערי
הכפר .וככל שהפגין את אומץ ליבו וחוזק גופו ,ככל שהעז לפרוץ את
102בראשית ,ל"ג ,ג'
103בראשית ל"ד
118
