Page 133 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 133
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
זיתים אשר מועט עשנה מחממת את חלל ה ָּח ְׁפ ַּרה ,הקשיבו למעשיות
עתיקות מפי הזקנות וסיפורי גבורה מופרכים ,מפי הזקנים.
בשעת צהריים קרה ואפלולית עלה בדרכי הכפר השוממות גמל גבוה
עליו רכוב אדם עטוף גלימה כחולה ומושך מאחוריו חמור נּו ִבי חסון טעון
לעייפה שקים גדושים .גלדי כפור כיסו גלימתו של הרוכב ואת בהמותיו,
מתנת רוחות ההר ַּל ְׁמ ַּהלך בו ביום סופה וסער .למרות מרבדי השלג
המסתירים את שבילי הכפר ,רכב האיש בבטחון ושם פעמיו למשעול
המוביל אל ָּח ְׁפ ַּרת ָּחיּון .כשהגיע למבואת ה ָּח ְׁפ ַּרה ירד מעל הגמל וכשהוא
אוחז ברסנו החל לקרוא בקול גדול,
' ָּיא ַּח ִכים! ' ָּיא ָּקא ִדי שּוע אל־ ַּח ִכים !'.
חדרו הקריאות מבעד מעטה השלג ,עשו דרכן במורד ה ְׁס ְׁק ִעי ָּפה109
והחרידו ליבה של ָּרחל ָּחיּון אשר שהתה לבדה ב ָּח ְׁפ ַּרה עם ילדיה שכן יצא
בעלה לעיר החוף ְׁזו ָּוא ַּרה ,למכור כ ִתיבאת ו ְׁק ִמי ָּעאת ולשבור אוכל לביתו.
בחדר המבואה שיחקו באותה עת ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו במשחק הָּּטאו ְׁו ַּלה וקול
קריאתו של הזר התחרה בצהלותיו של סּוסּו שניצח בסבב נוסף והכריז על
עצמו 'גדול שחקני הָּּטאו ְׁו ַּלה ב ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא'ָּ .רחל הורתה לנערים לשמור על
דממה בתקווה כי יתייאש האורח הלא רצוי שמבטאו הְּׁטּווָאר ִגי העיד על
ֲערלּות ֹּו ויעזוב את המקום .משחלפו הרגעים ולא חדלו קריאותיו העיקשות
של האיש ,הבינה ָּרחל כי אין ברירה אלא להתייחס אליו .כיוון שלא יעלה
על הדעת כי תחשוף עצמה אישה יהודייה לעיניו של ערבי כחול ,שלחה
ָּרחל את ָּב ֲע ַּדאש להודיע בזהירות המתבקשת לזר העקשן כי 'נסע אל־ ַּח ִכים
ָּקא ִדי שּוע אל עיירת החוף ואינו צפוי לשוב לביתו אלא בעוד כשבוע'.
ָּב ֲע ַּדאש טיפס בזהירות במעלה ה ְׁס ְׁק ִעי ָּפה כשסּוסּו בעקבותיו ושניהם
רועדים מפחד המשימה המסוכנת שהוטלה על הראשון .כפי שניסח זאת
סּוסּו ,בחוסר רגישות מסויים' ,אני לא מקנה בך י ַּאָּ -ב ֲע ַּדאש ! אתה עומד
ִ 109נ ְק ַבת הכניסה ל ָּח ְפ ַרה
123
