Page 149 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 149
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
והיה חותם לקול ַּצ ֲהלּו ִלי הנשים :
ַּע ְׁק ָּבאל ָּדאירְׁ ,ס ָּנה ֶאָּ -ג' ִאיָּ ,זא ְׁי ִדין מּושָּ ּ-נ ְׁק ִסין [ ְׁי ִהי ָּרצ ֹּון ,ב ָּש ָּנה ַּה ָּבָאהְׁ ,מ ֻר ִבים ִנ ְׁה ֶיה ְׁוֹלא
ֲחסִרים] משהסתיימה יציקת השמן היו טובלים בני הבית אצבעותיהם בקערה
וטועמים.
אולם באותו ראש חודש ניסן שלאחר מעשה הערבי הכחול התעלם ִרי ִבי
ִישּו ַּע מנוכחותו של ָּב ֲע ַּדאש .בידו הימנית אחז את מפתח הבית ובחש
בב ִסי ָּסה תוך שהוא יוצק בעצמו ,בידו השמאלית ,מקנקן השמן .כה
מופתעות היו ָּרחל ובנותיה מהרחקתו של ָּב ֲע ַּדאש מהטקס ששכחו לטבול
אצבעותיהן בב ִסי ָּסה בסיומו .רק לאחר שטבלה הדודה ְׁח ֶב ְׁי ָּקה ָּח ַּג'אג',
חסרת סבלנות לאנשים בכלל ולמתחים משפחתיים בפרט ,את אצבעותיה
בב ִסי ָּסה התעוררו בנות הבית ונטלו גם הן מן הקערהָּ .ב ֲע ַּדאש ,המום
ומושפל מהדחתו הצורמת מן הטקס ,ניצל את שאון הצהלולים והחלפת
הברכות כדי לחמוק מה ָּח ְׁפ ַּרה ואת המשך הערב בילה עם סּוסּו ב ָּח ְׁפ ַּרה
מסבירת הפנים של משפחת ַּנ ֲע ָּמן.
לאחר השפלת ליל הב ִסי ָּסה נטש ָּב ֲע ַּדאש כמעט לחלוטין ,למעט תפילות
שבת וחג ,את מקומו בבית הכנסת לצד אביו .עיקר זמנו בילה עם נערים
ממשפחות עניות שהגיעו לבגרות אולם למשפחתם לא הייתה נחלה
להתפרנס ממנה וידם לא השיגה כדי הממון ההתחלתי הנדרש ליציאה
ל ֻטו ָּוא ַּפה .136בלית ברירה ,נאלצו הנערים להתפרנס מעבודות יומיות
מזדמנות .הדרישה לידיים עובדות בכפר השתנתה בהתאם לצרכים
החקלאיים הנגזרים מעונות השנה .פועלי יום נדרשו באביב ,עת נקצרה
השעורה וטלאים וגדיים יצאו לאוויר העולם .בקיץ ,לבציר הענבים ,גדיד
התמרים ואריית התאנים .ובסתיו ,לחריש השדות ,זריעת הדגנים ומסיק
הזיתים .בין לבין ,היו שבועות וחודשים בהם הבוסתנאים ,ה ָּפ ָּלאחין ובעלי
136מסע רוכלות
139
