Page 146 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 146

‫ספר שלישי ‪ -‬רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫ומנשקים את כפות רגליו‪ .‬לאחר שביקש מהם לעמוד‪ ,‬התרומם מנהיגם‬
                ‫הענק [מודענו ָּד ִריס ָּג'אטּו‪ ,‬קורבן הונאתו של ָּב ֲע ַּדאש] והכריז בחגיגיות‪,‬‬

‫' י ַּא‪-‬ו ַּוא ִלי ַּח ִכים‪ָּ ,‬קא ִדי אל־ ָּיהּוד! אדוננו ִלי ַּמאן בּו‪ָּ -‬קאו ָּוס‪ ,‬הָא ְׁמ ַּג'אר הגדול‬
‫השולט ביד‪-‬חזקה מן ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא ַאל־כּו ְׁב ָּרא ועד הים הגדול מודיע כי הוא‪,‬‬
‫בניו וכל אנשי ה ָּג' ָּפא ָּרה‪ ,‬משרתיו של ָּקא ִדי שּו ַּע הנם מעתה ועד עולם‪,‬‬
‫אסירי תודה לו ַּוא ִלי על הּו ָּוא ַּראק אל מּו ָּקא ַּדאס‪ 132‬אשר השיב את בת‬
‫הָא ְׁמ ַּג'אר לעולם החיים‪ .‬אדוננו הָא ְׁמ ַּג'אר' הוסיף הלוחם האימתני והצביע‬
‫על שני גמלים עמוסי תיבות ושקים מאחוריו‪' ,‬מתחנן כי יואיל ָּקא ִדי שּו ַּע‬
‫לקבל ממנו את שני הגמלים על מטענם‪ ,‬תודתו על הצלתה המופלאה של‬

                                                               ‫בתו'‪.‬‬
‫ִרי ִבי ִישּו ַּע‪ ,‬אשר בכל ליבו סלד ממעשה הנוכלות הבזוי של בנו‪ ,‬מצא‬
‫עצמו בבעיה מוסרית‪ .‬אם יסכים לקבל את תשורות האמג'אר‪ ,‬הרי הוא‬
‫בחזקת ' ֹּע ֶשה ֹּע ֶשר ְׁוֹלא ְׁב ִמ ְׁשּ ָּפט' עליו קורא הנביא ' ַּב ֲח ִצי ָּי ָּמיו ַּי ַּע ְׁז ֶבּנּו‬
‫ּו ְׁבַא ֲח ִרית ֹּו ִי ְׁה ֶיה ָּנ ָּבל‪ .'133‬מאידך‪ ,‬אם יסרב למתנה הריהו כמודה במעשה‬
‫התרמית של בנו‪ ,‬הודאה אשר לא את חיי משפחתו בלבד תסכן אלא את‬
‫חייהם של כל תושבי ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא‪ .‬בלית ברירה מצא עצמו נאלץ לקבל את‬
‫הגמלים אולם סירב ליהנות מהם ולו באצבע קטנה‪ .‬את המטען חילק בין‬
‫עניי הכפר‪ ,‬את הגמלים מכר ובדמיהם השתמש ל ֶב ֶדק בית הכנסת העתיק‬
‫אשר זמן רב שיווע לשיפוץ‪ .‬בכל פעם שהודה לו מי מעניי הכפר‪ ,‬על המזון‬
‫או מי מהמתפללים‪ ,‬על השיפור במצב בית הכנסת‪ ,‬היה מצפונו מייסר אותו‬

                            ‫על כי הוא נהנה‪ ,‬שלא ברצונו‪ ,‬מחרפת בנו‪.‬‬

‫תחילה ראו צעירי הכפר את איוולתו של ָּב ֲע ַּדאש‪ ,‬אשר אך כפסע היה‬
‫בינה ובין אסון למשפחתו וכפרו‪ ,‬כעלילת גבורה‪ .‬ההעזה שלא תיאמן‬
‫בעמידתו מול לוחם ּטּווָאר ִגי‪ ,‬לעגו למסורת וכמובן‪ ,‬המרד באב משכו את‬

                                                             ‫‪ 132‬הנייר קדוש‪ ,‬הכ ִתי ָּבא‬
                                                                   ‫‪ 133‬ירמיהו י"ז י"א‬

                                     ‫‪136‬‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151