Page 148 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 148
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
דאגתם שמא התקיימה ב ִרי ִבי ִישּו ַּע הקללה ' ְׁוָא ַּבד ָּה ֹּע ֶשר ַּההּוא ְׁב ִע ְׁני ַּין ָּרע
ְׁוה ֹּו ִליד בן ְׁואין ְׁב ָּיד ֹּו ְׁמאּו ָּמה' 134ולאחר מאות שנים בהן הנהיג בית ָּחיּון את
יהודי ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ,עלולה להגדע השושלת המבורכת באין ממשיך.
בימים שבאו ַא ַּחר מעשה זיוף ה ְׁק ִמי ָּעא לערבי הכחול ,התדרדר יחסו של
ִרי ִבי ִישּו ַּע לבנו מכעס להתנכרות אדישה .הוא חדל להציע ל ָּב ֲע ַּדאש לשבת
לצידו בזמן שכתב את ה ְׁק ִמי ָּעאת ושוב לא דרש ממנו להישאר וללמוד איתו
בבית הכנסת בין מנחה לערבית במקום לצאת עם שאר הנערים החוצה.
ָּב ֲע ַּדאש ,אשר תמיד חשב כמה מאושר יהיה ללא שיעוריו המשעממים של
אביו ,גילה להפתעתו כי התחושה לא הייתה נעימה כלל .מועקה כבדה
רבצה על ליבו אותו החורף כשמצא עצמו מתחמק ממבטו המאוכזב של
אביו בכל פעם שרבצו יחד סביב קערת האוכל המשפחתית אולם רק
משהגיע ראש חודש ניסן הבין ָּב ֲע ַּדאש את גודל סלידתו של אביו ממנו.
אור לא' בניסן ,תאריך חנוכת המשכן במדבר סיני ,נהגו להתכנס בני
המשפחה והקרובים ב ָּח ְׁפ ַּרה של ִרי ִבי ִישּו ַּע ָּחיּון לעריכת טקס הב ִסי ָּסה
המציין את התבססות משכן הברית והשלמת בניינו .לזכר המנחה אשר
הקריבו נשיאי ישראל ביום חנוכת המשכןֹּ ' ,ס ֶלת ְׁבלּו ָּלה ַּב ֶש ֶמן ְׁל ִמ ְׁנ ָּחה,'135
נהגו לטחון גרגרי חיטה ושעורה קלויים עם גרגרי שומר מתוק וזרעי כּו ְׁסבר
ובוללים את התערובת בשמן.
מאז שמלאו לו שש שנים ,היה ָּב ֲע ַּדאש שותף מלא בטקס .את תערובת
הב ִסי ָּסה היבשה הייתה מניחה ָּרחל לפני ִרי ִבי ִישּו ַּע ,קנקן שמן זית לימינו
ו ַּמ ְׁפת ַּח הברזל של דלת ה ָּח ְׁפ ַּרה לשמאלו .בזמן שהיה ָּב ֲע ַּדאש יוצק את שמן
הזית על התערובת ,היה אביו בוחש בה במפתח ואומר:
ַּיא ַּפ ָּתאח ְׁב ַּלא ַּמ ְׁפ ָּתאח [ ַּהּפ ֹּות ַּח ְׁבֹלא ַּמ ְׁפת ַּח],
ַּיא ַּע ַּטאי ְׁב ַּלא ַּמ ַּנא [ ַּהּנ ֹּותן ְׁלֹלא ְׁתמּו ָּרה],
ַּת ְׁר ַּז ְׁק ַּנה ּו ַּת ְׁר ַּזק ַּמ ַּננה [ ְׁת ָּנא ָּלנּו ִמּטּו ְׁבָך ְׁו ִנתן ָאנּו ַּל ֲאח ִרים]
134קהלת ,ה ,י"ג
135במדבר ,ז
138
