Page 182 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 182
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
כל הגברים היהודים .רק שוטה ירצה לסכן את נפשו ולהיכנס לשטח
שלהן!'.
פחות מתגובתו של ָּבאנינ ֹּו הופתעו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו מנימוקיו .הרוכל
המנודה ,מטיף מוסר על עזיבת עם? האיש אשר רמס בעקבו את כל כללי
המסורת ,מתרעם על מרידה בדת? אולם כיוון שראו סערת ליבו התגברו
על רצונם לקנטר אותו על דבריו ובחרו ,בתבונה ,לנצור לשונם בעת ההיא.
כמחצית השעה לאחר התפרצותו המפתיעה של ָּבאנינ ֹּו המשיכו המדריך
וחניכיו להפוך במפה המרופטת לכאן ולכאן עד אשר הסכימו כי את אשר
לא הבינו עד עתה ,לא יבינו עוד ואין להם אלא לצאת לדרכם.
לאחר שסיימו להטעין את החמור השתרר רגע קצר של מבוכה כיוון
שלא ידעו השלושה כיצד צריכים הם לנהוג בפרידתם .לרווחתם חתם
ָּבאנינ ֹּו ,המבוגר האחראי ,את הרגע המביך ביריקת גוש טבק לח וחום על
הארץ ,העניק לכל אחד מהם טפיחה מהירה על השכם והפטיר,
'א ֲא ָּללה ָּי ְׁחפ ְׁטכּום ִפיל ְׁטרק ,171רדו לדרך והצטרפו לשיירה הראשונה
שתגיע'.
'א ֲא ָּללה י ַּס ְׁל ַּמכ' 172ענו הבחורים בנימוס אל גבו של ָּבאנינ ֹּו המתרחק
בפסיעות גסות בדרך המובילה אל ההר .משנעלם ָּבאנינ ֹּו בעיקול המצוק
חבט סּוסּו קלות באחורי החמור והשניים ירדו בשביל אל דרך השיירות.
171אלוקים ישמור אתכם בדרך
172אלוקים יברך אותך (בשלום)
172
