Page 183 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 183
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק חמישי ַּ -ב ִמ ְׁד ָּבר ֶד ֶרְך
' ִה ְׁנ ִני ֹּע ֶשה ֲח ָּד ָּשה ַּע ָּתה ִת ְׁצ ָּמחֲ ,הל ֹּוא ת ָּדעּו ָּה
ַאף ָּא ִשים ַּב ִמ ְׁד ָּבר ֶד ֶרְךִ ,בי ִשמ ֹּון ְׁנ ָּהר ֹּות'( .ישעיהו מ"ג)
ָּבאב־ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא ,מזרח ההר המערביְׁ ,ט ִריּפ ֹּו ִליטניה.
ניסן ,ה' שע"ט [אפריל 1619למניינם]
פחות מעשרים רגעים נמשכה הירידה המפותלת אל נקודת המפגש של
ָּבאב־ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא עם דרך השיירות .מייד כשעברו את פיתול השביל האחרון
ובטרם הספיקו להכין עצמם לכך ,נפרש לפניהם המדבר בעוצמת מרחביו
השוממים .גלי השמש הלוהטים השתברו אל הטרשים ועלו מהם ,רעולי
הינומת אבק כחזיון תעתועים .שיחי סירה קוצנית המסתחררים ְׁב ַּע ְׁלע ֹּולי
חול קיבלו במחולם הקודר את פני ההלך היוצא מארצות החיים אל ארץ
ִציה ו ַּצל ָּמ ֶות .חדוות היציאה אל העולם נעלמה ופינתה מקומה לתחושת
אפסות מול יפעת הוד המדבר .הגברים הצעירים שהיו בקומם משנתם שבו
להיות נערים מבוהלים .מעולם לא חשבו שיתגעגעו כל כך ל ָּבאנינ ֹּו
ָּזאר ָּקא ִני ,מחצית השעה בלבד לאחר שנפרדו ממנו .לאחר שהתרגלו קמעה
למראה הישימון האדיר ,החלו לחוש בלהט השמש הקופחת על ראשיהם.
בצילה הקלוש של שיטה סחופת רוח מצאו להם מחסה דל וכרעו ,ממתינים
להגעת שיירה .בעונה זו של השנה ,הסביר ָּבאנינ ֹּו ,עוברות ב ָּבאב־ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא
שתיים-שלוש שיירות ביום ואין להם אלא לבחור בזו המתאימה להם
ביותר .אולם משנקפו השעות וצלליות הגמלים המיוחלות לא נראו באופק,
החלו השניים לדאוג.
'אולי היינו צריכים להקדים קום?' העלה ָּב ֲע ַּדאש השערה' ,אולי עברה
שיירה עם שחר והחמצנו אותה?'
'איך תעבור שיירה בבוקר מוקדם?!' חלק עליו סּוסּו' ,בלילה הם לא
יכולים לנסוע ,רק כשיש אור .התחנה הכי קרובה היא ַאלָּ -ס ְׁא ַּבה .מה ,לא
ייקח להם לפחות כמה שעות עד שיגיעו משם ל ָּבאב־ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא?!'.
173
