Page 178 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 178

‫ספר שלישי ‪ -‬רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

                           ‫'אז מה עושים?' שאל סּוסּו‪ ,‬תכליתי כתמיד‪.‬‬
‫'כל פעם שאתם צריכים להחליט משהו חשוב‪ ,‬תבדקו את עצמכם טוב'‬

               ‫ענה ָּבאנינ ֹּו‪' .‬תשאלו את עצמכם‪ ,‬מי קיבל את ההחלטה?'‬
‫'לא הבנתי כלום!' התעצבן סּוסּו‪' ,‬אני החלטתי ואני אשאל את עצמי? ָּשה‬

                                         ‫ֶאל דּוו ָּואה פָא ְׁר' ַּרה ּ ָּה ִדי?‪.' 165‬‬
‫'אני אומר לך רק מה ששמעתי מה ַּד ְׁרו ִוישים הסּו ִפיים!' התרגז ָּבאנינ ֹּו‪,‬‬
‫'כשאתה ב ַּס ְׁח ָּרּא‪ ,‬לא כל דבר מה שעולה לך בראש‪ ,‬בא ממך‪ .‬לפעמים זה‬
‫איזה ג'ין ַּע ְׁכרּות‪ 166‬שמנצל את זה שהבנאדם אין לו את הר'ּו ָּלה שלו ומכניס‬

                                          ‫לו דברים רעים לראש שלו'‪.‬‬
‫ההבעה המוטרדת על פני הבחורים גרמה לרוכל הכחול להתחרט על‬
‫שחשף בפניהם סודות שבעצמו לא ממש הבין‪ .‬הדבר האחרון שרצה היה‬
‫להפחידם ולערער את נחישותם להמשיך‪ .‬לכן‪ ,‬ניצל את סמכותו והסב את‬
‫השיחה לנושא אחר‪' ,‬טוב תעזבו אותכם משטויות עכשיו‪ ,‬עוד לא אכלנו‬
‫כלום ועוד יש לנו לעבור על המפה של הדרך שלכם לפני שאני יוצא‬

      ‫בחזרה' אמר ָּבאנינ ֹּו‪' ,‬יש לי עוד דברים לעשות בחיים חוץ ממכם'‪.‬‬

‫בתום ארוחת בוקר קלה שנאכלה בחופזה‪ ,‬התיישבו שלושתם סביב מפת‬
‫קלף מרופטת שהוציא ָּבאנינ ֹּו מתרמילו המהוהה‪ ,‬שיטח על הארץ והניח‬

                   ‫אבנים קטנות בארבע פינותיה לבל תעיף אותה הרוח‪.‬‬
‫'הנה‪ ,‬פה‪ ,‬תסתכלו' הורה ָּבאנינ ֹּו בציפורן שחורה ומעוקמת על כתם ָּכרכ ֹּום‬

                                      ‫שסימן נקודה במפה‪' ,‬זה אנחנו'‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו‪ ,‬אשר לראשונה בחייהם ראו מפה‪ ,‬התבוננו אחד בשני‬

                                                            ‫במבוכה‪,‬‬

                    ‫‪ 165‬מה הדברים הריקים האלו (מילולית‪' :‬מה זה השטויות האלה?')‬
                                                                             ‫‪ 166‬ממזר‬

                                     ‫‪168‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183