Page 187 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 187
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
סּוסּו ,שזוחלי המדבר וחיות הטרף עוררו בו פחד מוחשי יותר מ ַּב ַּנאת
אל־ ָּכ ִהי ַּנא המסתוריות ,החליט להיכנע ואמר בחיוך מובס,
'איך תמיד אנחנו עושים כרצונך אחי?'
'כי אתה יודע שאיתי תעשה את הדברים הכי מעניינים' אמר ָּב ֲע ַּדאש בחיוך
שיכול היה להתפרש כמתנשא אלמלא החיבוק העז שליווה אותו ומעך את
גופו המותש של סּוסּו.
לא חלף זמן רב מרגע שהתקבלה ההחלטה וראשוני הלוחמים המובילים
את השיירה הגיעו אל השניים והקיפו אותם בשתיקה ,מסמנים להם
בראשם להמתין .לאחר מספר רגעים ,נפתח מעגל הלוחמים לקבלת ראש
השיירה שרכב על גמל עצום ממדים חבוש אוכף עור מעוטר בפיתוחי כסף
וראשו עשוי צמות קלועות בחוט השני ,סמלי מעמדו.
' ָּאָּ -ס ַּלאמּו ָּעליכּום' אמרו השניים תוך שהם כופפים מעט ראשם ,מניחים
את ידם הימנית על לוח ליבם ופושטים את שמאלם אל ראש השיירה,
בדיוק כפי שהורה אותם ָּבאנינ ֹּו.
' ָּעליכּום ַּאָּ -ס ַּלאם' השיב ראש השיירה ומייד שאל' ,מה עושים שני
רוכלים יהודים בלב המדבר ללא שיירה המלווה אותם?' שאל' .האם
עשיתם דבר מה שגרם לראש השיירה הקודם לנטוש אתכם למות לבדכם
במדבר?'
כבר בשלב התכנון הבינו הבחורים כי הצטרפות לשיירה באמצע הדרך
עלולה לעורר חשד ,לכן הכינו מבעוד מועד הסבר להופעתם הלא שגרתית
באמצע המדברָּ ' .לא י ַּאִ -סי ִדי ,חלילה ,לא ננטשנו' ענה סּוסּו אשר הוגדר
מראש כדובר הצמד לענייני כזבים' ,יצאנו לדרכנו עם שיירה והגענו לאחד
הכפרים בספר המדבר .כשרצינו להתעכב לצורך עסקה גדולה שהתנהלה
לאיטה ,סירב לצערנו ראש השיירה להמתין לנו למרות סיכום מוקדם
והמשיך הלאה .כיוון ששמענו כי שיירת ָּזא ְׁנ ִט ַּיה ,אשר עולה היא עשרות
מונים על השיירה העלובה שהיינו בה ,מתקדמת בכיווננו ,בחרנו להשלים
177

