Page 225 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 225

‫דורון בן שאול‬       ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫' י ַּא‪-‬בנים סוררים! י ַּא‪ְׁ -‬חשּו ְׁמת ּו ֲו ְׁלדין!‪ '212‬חיקה סּוסּו את קולו של ִרי ִבי‬
‫ִישּו ַּע כאשר תפס תלמידיו במשובתם‪' ,‬בארבע מיתות בית דין ִתד ֹּונּו‪.‬‬

                                            ‫סקילה‪ ,‬שריפה‪ ,‬הרג וחנק'‬
‫'אבל' צחק ָּב ֲע ַּדאש‪' ,‬עדיפה מיתת בית דין על צחנת ה ֶז ַּראת'‪ 213‬שאתה‬

                ‫משחרר מתחת לָּּטאגּולמּו ְׁסט‪ .‬אתה באמת בן אדם רע!'‪.‬‬
‫'נתת לי רעיון' הכריז סּוסּו בהתלהבות‪' ,‬תחרות פסוקי ָא ָּדם־ ַּרע!‬

                                                      ‫ָּיאל ְׁלה!' ופתח‪,‬‬
                          ‫' ֶד ֶרְך ְׁר ָּש ִעים ָּכ ֲאפ ָּלה ֹלא ָּי ְׁדעּו ַּב ֶמה ִי ָּכשלּו'‪.214‬‬
‫עבור הקורא אשר לא גדל על ההר המערבי‪ ,‬נסביר מה הם פסוקי ָא ָּדם־ ַּרע‪ .‬אם יחפש אדם בספרי התנ"ך הקדושים‪[,‬‬

‫ימצא שלוש מאות וחמישה עשר פסוקים העולים בגימטרייה 'ָא ָּדם־ ַּרע'‪ ,‬בהם מופיעה המילה ' ָּר ָּשע'‪ .‬העונש החביב‬

‫על ִרי ִבי ִישּו ַּע היה העתקת ושינון פסוקי ָא ָּדם־ ַּרע‪ ,‬בהיקף ובכמות המשקפים נאותה את חומרת עוונו‪ .‬כיוון ששובבים‬

‫היו ילדי ההר וקשי עורף כהוריהם‪ ,‬היו מסיימים חוק לימודם ובמוחם חרוטים מאות פסוקים המגנים את ָּה ָּר ָּשע‬

                                                         ‫והגורל הצפוי לו]‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש נענה לאתגר והשיב לו בפסוק המתקשר למצבם‪ֹ' ,‬לא כן ָּה ְׁר ָּש ִעים‬

                                      ‫ִכי ִאם ַּכ ֹּמץ‪ֲ ,‬א ֶשר ִת ְׁד ֶפּנּו רּו ַּח'‪.215‬‬
‫סּוסּו לא טמן ידו בצלחת וציטט‪' ,‬בית ְׁר ָּש ִעים ִי ָּשמד ְׁו ֹּא ֶהל ְׁי ָּש ִרים ַּי ְׁפ ִרי ַּח'‪.216‬‬
‫'הּנה ַּס ֲע ַּרת ה' ח ָּמה ָּי ְׁצָאה ְׁו ַּס ַּער ִמ ְׁתח ֹּולל‪ַּ ,‬על ֹּראש ְׁר ָּש ִעים ָּיחּול'‪217‬‬

                      ‫הבריק ָּב ֲע ַּדאש בפסוק אשר כאילו בעבורם נכתב‪.‬‬
‫' ַּי ְׁמטר ַּעל ְׁר ָּש ִעים ּ ַּפ ִחים אש ְׁו ָּג ְׁפ ִרית ְׁורּו ַּח ִז ְׁל ָּעפ ֹּות ְׁמ ָּנת כ ֹּו ָּסם'‪ ,218‬הוכיח‬
‫סּוסּו בקיאות מרשיעה בפסוקי ָא ָּדם־ ַּרע‪ .‬וכך המשיכו‪ ,‬משך שעות‪.‬‬
‫משסיימו עם פסוקי ָא ָּדם־ ַּרע‪ ,‬עברו לסיפורים מצחיקים על אנשי הכפר‬
‫ומשם התדרדרו לבדיחות כה סרות טעם שגם אותם לא היו מצחיקות‬

                                   ‫אלמלא נזקקו להן להדחקת חרדתם‪.‬‬

                    ‫ניחממתתפרירההששמייפחיללֹללוייתייהתויםםדה‪.‬דוכיא"ראיג‪,‬כם‬  ‫‪212‬‬

                                                                            ‫‪221134‬‬
                                                                            ‫‪215‬‬
                                                                            ‫‪216‬‬
                                                                            ‫‪217‬‬
                                                                            ‫‪218‬‬

               ‫‪215‬‬
   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230