Page 223 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 223
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק ראשון ְׁ -ילל ְׁי ִש ֹּמן
' ִי ְׁמ ָּצאהּו ְׁב ֶא ֶרץ ִמ ְׁד ָּבר ּו ְׁב ֹּתהּו ְׁילל ְׁי ִש ֹּמן.
ְׁי ֹּס ְׁב ֶב ְׁנהּוְׁ ,יב ֹּו ְׁננהּוִ ,י ְׁצ ֶר ְׁנהּו ְׁכ ִאיש ֹּון עינ ֹּו' (דברים ,ל"ב')
אייר ,ה' שע"ט [מאי 1619למניינם]
ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא ַאל־כּו ְׁב ָּרא ,דרומית ל ְׁט ִריּפ ֹּו ִליטניה
משמים ומייגע היה חלקו האחרון של המסע .המחשבה אודות הפגישה
המסעירה המצפה להם גרמה לעוצמת מרחבי המדבר לדהות לשממון
חדגוני והפכה את הריגוש שברכיבה על הגמלים לטלטול מייגע .לאחר
שמיצה כל הזדמנות עסקית אפשרית עם נוסעי השיירה ,חדל סּוסּו מדילוגיו
בין הסוחרים והשתרך לצד ָּב ֲע ַּדאש והחמור בחוסר התלהבות .אולם ביומו
האחרון של המסע ,היום בו אמורים היו להגיע לביתָּ -חא ִתיק ָּבה ,ראה האל
ר ֹּוכב ה ֲע ָּרב ֹּות בצערם מחדגוניות הדרך ושלח להם את מלאכיו הרוחות.
שחרו של אותו היום עלה כבכל יום אחר ,שמי המדבר הצטללו בזריחה
ונותרו בעין התכלת כל שעות הבוקר .אולם ממחצית היום ואילך שינו
השמיים ממנהגם .צבעם ,במקום להפוך סגול ואז לאדום בנטות השמש
למערב ,הפך אפור קודר .רוח קדים נשבה ברוגז ,מצרפת את גרגרי החול
למחולה המרושע במערבולות תזזית .דיונות רכות התנחשלו בזעם הרוח
והתנפצו על אדם ובהמה .כברד לוהט חדרו גרגרי החול לאפיהם של
ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו וטיפסו בתעלות אזניהם אל מוחם .כל נסיונותיהם להתגונן
עלו בתוהו מול זדון הגרגרים המתנפלים אל דרכי נשימתם.
ַּל ְׁע ָּדן הזקן הבחין במצוקתם ונחלץ להרגיעם' ,זאתי ה ָּסא ְׁהמּום' ,צעק
בכל כוחו ,מנסה להתגבר על שאגת הרוח' ,רוח ַּמלעּו ָּנה ,עובדת אצל
ִאי ְׁב ִליסָּ ,מאלכ־ ֶא־ ְׁג'נּון .211נראה לי עצבני היוםִ ,אי ְׁב ִליס .אולי עוד פעם אכל
צבוע מקולקל' ,צחק ,משועשע מהלצתו .אולם
211מלך השדים
213
