Page 227 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 227
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
'ביתָּ -חא ִתיק ָּבה' הכריז בחגיגיות ַּל ְׁע ָּדן שהופיע על גמלו לצדם 'הכי יפה
בעולם! לא ככה?'
'יפה מאוד ,גן עדן!' ענה ָּב ֲע ַּדאש בכנות וחיוך רחב מתפשט על פניו.
'כןְׁ ,כ ִתיר ִחלּו '219אמר סּוסּו בהרבה פחות התלהבות' ,אבל אנחנו פה
למעלה וביתָּ -חא ִתיק ָּבה שלך למטה ,איך נגיע לשם ,נעוף!?'.
' ָּמא ִת ְׁק ַּלקש 220י ַּאִ -אי ְׁבני' ענה ַּל ְׁע ָּדן באורך רוח' ,הנה תסתכל שמה על
הלוחם מה שמתחיל לרדת למטה'.
הם הביטו לכיוון אליו הצביע ַּל ְׁע ָּדן והחיוך המאושר המתוח על פני
ָּב ֲע ַּדאש קפא בבהלה .לוחם רכוב על גמלו החל לגלוש במורד הצוק .כה
תלול היה שיפוע ירידתו ,עד כי נראה היה כי גבו פונה לשמים ופניו
מקבילות לאדמת העמק .אחרי הלוחמים החלו לרדת גם הנוסעים ,סוחרים
עבי כרס ותגרים קשישים ואף לא אחד מהם נראה מודאג מסכנת הנפילה
הודאית בשביל התלולָּ .ב ֲע ַּדאש וסּוסּו הביטו זה בזה ,תוהים כיצד ינהגו.
אם יודו בפחדם ,יהיו ללעג אנשי השיירה אולם אם יעזו לרדת בשביל,
יחליקו ויתגלגלו ולא יגיעו לחצי ההר עד שיעשו איברים איברים.
'אתה חייב לחשוב על תירוץ מדוע אנחנו לא יכולים לרדת מכאן!' תבע
ָּב ֲע ַּדאש מסּוסּו למלא את תפקידו כדובר הצוות בענייני כזבים.
למבוכת שניהם ,גבר פחדו של סּוסּו על כזבנותו ולא עלה במוחו אלא
תירוץ עלוב במיוחד,
'תראה י ַּאָּ -עא ִמי' אמר סּוסּו בנימה מצטערת ל ַּל ְׁע ָּדן' ,החמור הזה שלנו,
חמור יהודי הוא .בגלל זה ,אתה מבין ,הוא קצת פחדן .אם יראה את הדרך
התלולה ,יתחיל להשתגע ויסכן את כל השיירה .אז אולי אנחנו נרד אתו
בדרך אחרת?'.
ַּל ְׁע ָּדן היה משועשע בעלילַּ ' .ואל ַּלה נראה לי ,יש כאן שלושה חמורים
יהודים מה שמפחדים ,לא אחד!' אמר לקול צחוקם של הסובבים.
219מאוד יפה
220אל דאגה
217
