Page 220 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 220
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
עצמו בליבו .לאחר רגעים ארוכים של שתיקה ,פנה ל ָּב ֲע ַּדאש המצפה
בכיליון עיניים לתשובתו החיובית ואמר,
לא בשבילי כמובן ,אלא בשביל הכבוד של מארחנו הנדיב ,אני מוכן
לקבל את הזמנתו של ה ָּר ִאיס ולשנות את מסלולנו ,אבל' הוסיף בטרם ירחב
מדי החיוך על פניו של ָּב ֲע ַּדאש' ,בתנאי אחד ,הישבע לי כי לא נתעכב
במחנה אל־ ָּכ ִהי ַּנא אלא שבועיים בלבד .בתום אותם שבועיים ,נחזור יחד,
אתה ואני ,אל הכפר .מסכים?'
'אולי שבועיים הם זמן קצר?' פתח ָּב ֲע ַּדאש ,אולם עצר מייד בדבריו
ושינה כיוון למראה מורת הרוח על פניו של סּוסּוִ ' ,ב ַּרא ִסי ִאי ְׁח ָּלאף ליכ י ַּא-
סּוסּו ,שבועיים ּו ְׁח' ָּלאס! 210ואז נשוב יחד אל הכפר ,נמכור את הסחורות
מאל־סא ֶהל ונהייה הסוחרים העשירים בכל רמת־ההר'.
'אם כך' אמר ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה' ,הכל סוכם ומוטב כי נפרוש כולנו לשנת
הלילה שכן יום רכיבה קשה מצפה לנו מחר'.
210בראשי אני נשבע לך סוסו ,שבועיים ודי
210
