Page 232 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 232

‫ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה‬           ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

      ‫וענו הגברים‪' :‬כן ְׁי ִהי ָּרצ ֹּון'‬                ‫ְׁי ָּב ֶר ְׁכָך ה' ְׁו ִי ְׁש ְׁמ ֶרָך‪,‬‬
      ‫וענו הגברים‪' :‬כן ְׁי ִהי ָּרצ ֹּון'‬           ‫ָּיאר ה' ּ ָּפ ָּניו א ֶליָך ִוי ֻחּ ֶנָך‪,‬‬
‫וענו הגברים‪ָ' :‬אמן‪ ,‬כן ְׁי ִהי ָּרצ ֹּון‬   ‫ִי ָּשא ה' ּ ָּפ ָּניו א ֶליָך ְׁו ָּישם ְׁלָך ָּשל ֹּום‪'.‬‬

                                ‫ונישקו את ידי הנשים המברכות אותם‪.‬‬
‫ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו הסתכלו נדהמים האחד בשני‪ .‬ברכת הכהנים‪ ,‬מן התורה‪,‬‬
‫ֶנ ֱהגית בעברית צחה וברורה בפי נשים ְּׁטּווָאר ִגיות בלב ה ַּס ֲח ָּרא! אמנם‬
‫שונה מעט היה ביטוי התנועות והעיצורים מאופן הגייתם ב ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא אולם‬

          ‫עדיין‪ ,‬היו אלו אותן המילים שהכירו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו כל חייהם‪.‬‬
‫כשהתאושש ָּב ֲע ַּדאש מההפתעה למשמע הפסוקים המוכרים בפי ַּב ַּנאת‬
‫ַאל־ ָּכ ִהי ַּנא פנה אל ַּל ְׁע ָּדן הניצב לצידם [ערירי היה‪ ,‬לא אישה ציפתה לו ולא משפחה] ושאל‪,‬‬
‫'הכיצד איש מגברי השבט אינו יודע לדבר אלא ָּּטא ַּמ ִזי ְׁג או ערבית ואילו‬

                                    ‫נשותיכם שולטות בלשון הקודש?'‬
‫'ככה זה אצלנו' ענה ַּל ְׁע ָּדן 'למה התורה זה ל ַּב ַּנאת ַאל־ ָּכ ִהי ַּנא‪ ,‬נכון? וגבר‪,‬‬

                      ‫הוא לא ִבי ְׁנת! איך יידע את השפה של התורה?!'‬
‫'אולם אם אינם יכולים לקרוא את הכתוב בתורה‪ ,‬כיצד יודעים הגברים מה‬

                                      ‫מותר ומה אסור?' תהה ָּב ֲע ַּדאש‪.‬‬
‫'גבר‪ ,‬מה הוא צריך לדעת?' שאל הלוחם הזקן וענה‪' ,‬לרכב על הגמל‪,‬‬
‫להילחם באויבים ולשמור על השיירה‪ .‬זהו! למה יבלבל לעצמו ַּת'מ ֹּוח‬
‫בדברים אחרים‪ ,‬מּוש ַּח ַּראם?!‪ .225‬ו ַּו ֲא ָּללה‪ ,‬לפעמים משגע אותי השטויות‬
‫שאתה שואל' חייך ַּל ְׁע ָּדן ברחמנות‪ ,‬אבל ַּטוול רּו ַּחכ‪ ,226‬שמעתי שה ֲח ִכי ָּמאת‬
‫רוצות לדבר אתכם‪ .‬כשתדברו איתן‪ ,‬תשאלו את כל השאלות הטפשיות‬

                                              ‫שלכם‪ ,‬הן יודעות הכל'‪.‬‬
                                  ‫'מי אלו ה ֲח ִכי ָּמאת?' שאל ָּב ֲע ַּדאש‪.‬‬

                                                                 ‫‪ 225‬לא חבל?!‬
                                            ‫‪ 226‬הארך רוחך (התאזר בסבלנות)‬

                                  ‫‪222‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237