Page 233 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 233

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫' ֲח ִכי ָּמאת אלו ַּב ַּנאת שלמדו הרבה מהתורה' הסביר ַּל ְׁע ָּדן‪' ,‬אז שמים אותן‬
‫ב ַּמ ְׁח ַּכמה‪ ,‬המועצה של הנשים‪ .‬אחרי שהיא נהיית ֲח ִכי ָּמא‪ ,‬היא יכולה‬

                             ‫להגיד לאנשים שּו ַּמ ְׁמנּוע ושּו ַּמ ְׁסמּוח ‪.227‬‬
                          ‫'אז זה בעצם כמו ִרי ִבי אצלנו?'‪ ,‬שאל סּוסּו‪.‬‬
‫'איך ִרי ִבי?!' איבד ַּל ְׁע ָּדן את סבלנותו‪ֲ ' ,‬ח ִכי ָּמא אני אומר לך! בשביל מה‬

                                        ‫אתה ממציא מילים אחרים?!'‬
‫ָּב ֲע ַּדאש שלמד כבר כי בירורים מעמיקים‪ ,‬לשוניים או אחרים‪ ,‬אינם‬

                 ‫תורמים למצב רוחו של הלוחם הזקן‪ ,‬עבר לנושא אחר‪,‬‬
        ‫'מתי אנחנו אמורים לדבר עם ה ֲח ִכי ָּמאת‪ ,‬כעת?' שאל בתקווה‪.‬‬
‫' ָּלא ַּס ַּמח א ֲא ָּללה!‪ '228‬נעלב ַּל ְׁע ָּדן‪' ,‬ככה יקבלו ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה אורחים?‬
‫בדיבורים מה שמבלבלים להם את המוח?! אמר לי ִי ְׁת ָּרן‪ַּ ,‬ל ְׁע ָּדן‪ ,‬קודם‬
‫תיקח אותם לאוהל של האורחים‪ ,‬תן להם מים שיתרחצו וגם תביא להם‬

              ‫משהו קטן‪ ,‬ככה בינתיים‪ ,‬שלא יהיו רעבים עד ה ַּח ְׁפלה‪.'229‬‬
                                 ‫'יש ַּח ְׁפלה?' שאל סּוסּו בהתלהבות‪.‬‬

‫'בטח יש' אמר ַּל ְׁע ָּדן‪' ,‬תמיד עושים ַּח ְׁפלה גדולה מתי חוזרת השיירה‬
‫לבית‪ָּ -‬חא ִתיק ָּבה‪ .‬כולם באים ל ַּח ְׁפ ַּלאת אל־ ַּר ְׁג׳ ַּעה‪ 230‬גם ה ֲח ִכי ָּמאת וגם אל־‬
‫ָּכ ִהי ַּנא‪ָּ ,‬לא ְׁמ ַּיה ִבי ְׁנת‪ִ -‬א ְׁס ַּתהר‪ ,‬א ֲא ָּללה ְׁי ַּס ַּלאמ ַּה‪ ,'231‬הוסיף ונישק את קצות‬

                                              ‫אצבעותיו ביראת כבוד‪.‬‬
‫'האם נוכל גם לדבר עם ה ָּכ ִהי ַּנא?' שאל ָּב ֲע ַּדאש שלא יכול היה להתאפק‪.‬‬
‫'זה רק אל־ ָּכ ִהי ַּנא מחליטה' ענה ַּל ְׁע ָּדן בתקיפות‪' .‬הבנאדם לא יכול ככה‬
‫סתם לדבר איתה‪ .‬אם קראה לו‪ ,‬ידבר‪ .‬לא קראה לו‪ ,‬אסור יתקרב אפילו‪.‬‬
‫אפילו לבקש לדבר איתה אסור‪ .‬אבל גם אם לא תקרא לכם‪ ,‬יהיה לכם‬

                               ‫האוכל והשירים ותהיו ַא ְׁח ָּלה ַּמ ְׁבסּו ִטין'‪.‬‬

                                                               ‫‪ 227‬מה אסור ומה מותר‬
                                                                       ‫‪ 228‬חס וחלילה‬

                                                            ‫‪ 229‬סעודה חגיגית‪ ,‬משתה‬
                                                             ‫‪ 230‬חגיגת השיבה הביתה‬
                                    ‫‪ 231‬א ֲא ָּללה ייתן לה שלום (מילולית‪ :‬יברך אותה)‪.‬‬

                                     ‫‪223‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238