Page 238 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה‬ ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

‫בחנותו של אביו אולם סטירת לחי מהירה משם‪-‬ט ֹּוב ַּנ ֲע ָּמן הבהירה לסּוסּו‬
‫כי ייאלץ להמתין עם יישומה המסחרי של ה ָּמא ְׁשדּו ַּדה‪ .‬בינתיים‪ ,‬החליט‪,‬‬
‫יתאמן בה בחיי היום יום שלו‪ ,‬עד שיגיע יומו להיות סוחר בפני עצמו‪ .‬הוא‬
‫השתמש בה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כדי לשכנע את ה ִרי ִבי כי לא חלם בזמן השיעור אלא‬
‫דווקא הקשיב‪ .‬כישלון חרוץ‪ ,‬כמובן‪ ,‬אולם סּוסּו ייחס זאת לחוסר האמון‬
‫הבסיסי שרחש ִרי ִבי ִישּו ַּע לכל ילד באשר הוא ילד‪ .‬הוא יישם אותה‬
‫במשחקי הָּּטא ִס ַּיה‪ 233‬ועסקאות החליפין עם ילדים אחרים‪ ,‬חסר מודעות‬
‫לחלוטין לעובדה כי ה ָּמא ְׁשדּו ַּדה שלו היא המסגירה את מעשי נוכלותו‬
‫והיה יוצא בשן ועין אלמלא ָּב ֲע ַּדאש הנחלץ לעזרתו ומצילו מיד הצרים‬

‫הקמים עליו‪.‬‬
‫שנים ניסה ָּב ֲע ַּדאש לשכנע את סּוסּו לחדול מהשימוש ב ָּמא ְׁשדּו ַּדה‪.‬‬
‫'י ַּא‪-‬ח' ֹּויָאה' היה מתחנן ָּב ֲע ַּדאש בפני סּוסּו‪' ,‬אינך רואה שזה לא עובד?‬
‫כי כולם יודעים‪ ,‬מכירים ולועגים ל ָּמא ְׁשדּו ַּדה שלך? ָּח'אליכ מין ַּהא ִדי‬

‫ְׁל'ְּׁה ָּבא ַּלה‪'!234‬‬
‫עבור ִרי ִבי ִישּו ַּע ָּחיּון הייתה קריצת שפתיו הנלעגת של סּוסּו הוכחה‬
‫נוספת לטענתו כי בנו מתחבר עם כסילים‪ .‬בכל פעם שהגיע סּוסּו לבקר היה‬
‫מצטט אסמכתא נוספת לטיעונו‪ ,‬כדוגמת‪ִּ' ,‬פי ְׁכ ִסיל‪ְׁ ,‬מ ִח ָּתה ל ֹּו ּו ְׁש ָּפ ָּתיו‪,‬‬
‫מ ֹּוקש ַּנ ְׁפש ֹּו' או 'ט ֹּוב ָּרש ה ֹּולְך ְׁב ֻתמ ֹּו מ ִעקש ְׁש ָּפ ָּתיו ְׁוהּוא ְׁכ ִסיל'‪ 235‬וכמובן‬
‫הפסוק החביב עליו אותו שלף בכל פעם שענה סּוסּו תשובה שגוייה‬
‫בשיעור [מספיק לומר 'בכל פעם שענה‪ ,‬נהג לומר ָּבנֻו ַּואס‪ ,‬כסיל מוסמך בפני עצמו‪' ,‬ברור ששגויה הייתה‬

‫התשובה']‪ִ ' ,‬ד ְׁברי ִפי ָּח ָּכם‪ ,‬חן ְׁו ִש ְׁפת ֹּות ְׁכ ִסיל‪ְׁ ,‬ת ַּב ְׁל ֶעּנּו‪.'236‬‬
‫אולם לא הועילו מכות חבריו‪ ,‬לגלוגו של ִרי ִבי ִישּו ַּע והפצרות ָּב ֲע ַּדאש‪.‬‬
‫אמונתו של סּוסּו ב ָּמא ְׁשדּו ַּדה שלו נותרה בלתי מעורערת ולא עלה בידם‬

‫‪ 233‬השלכת עצמות עז קטנות מכוס חרס אל קיר ה ָּח ְפ ַרה באופן בו פיזורן יהיה קטן ככל‬
‫האפשר‬

‫‪ 234‬עזוב אותך מהשטות הזו‬
‫‪ 235‬משלי י"ח ומשלי י"ט‬
‫‪ 236‬קהלת‪ ,‬י'‬

‫‪228‬‬