Page 244 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 244
ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
'אם כך' אמרה ִבי ְׁנתִ -א ְׁס ַּתהר ,בחיוך 'מדוע תטען כי לא בנות עמך
אנחנו? הן ִאמותינו יהודיות היו .ומה לך מי אבותינו ,אם רומאים הם או
ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים? בניהם ובנותיהם יהודים היו ,על פי דבריך'.
ָּב ֲע ַּדאש ייסר עצמו שוב על רשלנותו ,הרי הכיר את הטיעון ,טיעונה של
ִת ְׁמ ָּנע ,מסיפורו של ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה וצריך היה לחשוב על טיעון נגדי הולם.
הוא נעץ מבט שואל בסּוסּו בציפייה נואשת לעזרה אולם סּוסּו משך כתפיו
בחוסר אונים ועל פניו חיוך מתפעל מן התמרון באמצעותו דחקה
הּטּווָאר ִגית החריפה לפינה בן למשפחת ָּחיּון.
'ואם כטענתך ִאיש ַּעל בית ֲאב ֹּו ָּתיו אנו מיוחסים' המשיכה ה ָּכ ִהי ַּנא
במתקפת טענותיה בטרם יתאושש ָּב ֲע ַּדאש' ,מדוע לא מתייחס בנו של אב
יהודי ואם ערלית על בית אבותיו?'
'כמדומני' גמגם ָּב ֲע ַּדאש במבוכה' ,כי תקנה היא שתקנו רבותינו בעקבות
ריבוי מקרי אונס של בנות ישראל בידי כובשים ופורעים .כדי שלא ייענשו
המסכנות על אשר נאנסו ,פסקו חכמים כי אחר אמו יתייחס הוולד'
'מתפלאת אני עליך בן ָּחיּון' ענתה' ,מוכן אתה להאשים את חכמינו כי
בשל מצוקה זמנית עקרו דבר מן התורה ובלבד שלא תצטרך להודות
באמת ,כי כך ברא ֹּר ַּקע ָּהָא ֶרץ את ֶצ ֱא ָּצאי ָּה וייחס היילוד אחר האם?!'
פניו של ָּב ֲע ַּדאש נפלו .לא כך דמיין את פגישתו עם ה ָּכ ִהי ַּנא .הוא ציפה
לאישה ִּפראית ונטולת דעת אשר תשתוקק למוצא פי בן ָּחיּון והוא,
בנדיבותו ,יעתיר עליה מחוכמתו ויעזור לה להכיר בטעות אימותיה .והנה,
לא חלפה מחצית השעה מתחילת פגישתם והוא מגמגם מול טענותיה כנער
בר מצווה בדרשתו .ה ָּכ ִהי ַּנא שהבחינה בפניו הנפולות הבינה כי הכבידה
עול לשונה על האורח הצעיר וניסתה לפייסו,
'אנא סלח לי ָּב ֲע ַּדאש ָּחיּון ,שנים כה רבות ציפיתי לפגוש תלמיד חכם
איתו אוכל להשתעשע בדברי תורה' אמרה בנימה מתנצלת' ,עד כי שכחתי
חובתי כמארחת והטרחתי עליך דברים בטרם סעדת את ליבך'.
234
