Page 243 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 243
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ידעו את אלוקי ישראל' ,אם כך ,סיכם טענתו מבלי לשים לב שהוא מנגן
דבריו בניגון תלמודי' ,הכיצד תכני עצמך בת עמי?!'.
סּוסּו תקע מרפק מבוהל בצלעו של ָּב ֲע ַּדאש ,להזהירו מהעלבת מארחתם
אולם בהתלהבותו לא הבחין ָּב ֲע ַּדאש במרפק חברו המחטט בבהילות
בצלעותיו והמשיך' ,אכן מוצאכן ,כמוצא אבותינו ,מיהודי הגליל הגאים.
אולם אבות שבטך ,אף שאין חולק כי גברים עזי לב ,הגונים ומכניסי
אורחים הם ,לא מזרע ישראל הנם! האם לא הכריז משה רבינו ָּכל ֲע ַּדת ְׁבני
ִי ְׁש ָּראלְׁ ,ל ִמ ְׁשְּׁפ ֹּח ָּתםְׁ ,לבית ֲא ֹּב ָּתם? ְׁלבית ֲא ֹּב ָּתם מיוחסים בני ישראל ולא
ְׁלבית ִאמ ֹּו ָּתם! ואם אבותיך אינם מזרע ישראל כיצד אברכך כבת עמי?'.
כשסיים ָּב ֲע ַּדאש את נאומו הנסער השתררה דממה בהיכל .נדמה היה
לסּוסּו כאילו נדחס כל אוויר ההיכל אל ריאות הנשים המקשיבות בתדהמה
לדברי חברו ונותר כלוא שם .גם ָּב ֲע ַּדאש ,אשר בהציגו את טענתו חש בטוח
כבשעת ויכוח על הלכה בבית המדרש ,הבחין בשקט המטריד שהשתרר
סביבו ובעיקר בהיעלמות החיוך החביב משפתיה של ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא.
'שאלה לי אליךָּ ,ב ֲע ַּדאש ָּחיּון' אמרה ִבי ְׁנתִ -א ְׁס ַּתהר בקול שקט ורגוע,
'אם יתפתה גבר יהודי במסע רוכלות לעינוגי אהבים עם ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנית צעירה
וילד יולד לה ,האם בן עמך יהיה הילד?'
ָּב ֲע ַּדאש ,אשר מעולם לא שמע התייחסות לענייני עינוגים ואהבים
מאישה בוגרת [ואם להודות על האמת ,גם לא מגבר בוגר שכן רק השפלים שבפרחחי הכפר העזו להשתמש
במילים כאלו] ,הסמיק עד תנוכי אוזניו ועל מצחו בצבצה זיעה .כשעיניו
מושפלות במבוכה ,ענה בקול צרוד' ,בוודאי שלא ,לערל ייחשב הילד ולא
יבא בקהל ישראל'.
'ואם' המשיכה ָּלא ְׁמ ַּיה ִבי ְׁנתִ -א ְׁס ַּתהר בדיון המביך בקול אדיש ,כאילו
במזג האוויר עוסקים הם ולא בדיני עריות' ,תצא בת כפרך לרעות את צאן
אביה ,תעונה בידי פושעי דרכים ובתום תשעה ירחים תלד בן ,האם הילד
יהיה בן עמך?'
'אכן כן' ,ענה ָּב ֲע ַּדאש בביטחון' ,אומנם אופן הורתו יחשב לו לכתם,
אולם אימו יהודייה ולכן גם הוא'.
233
