Page 241 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 241
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
שפושטים הגמלים רגליהם עת כריעתם .כעת ביצעו כריעתם המגוחכת
בפני ה ָּכ ִהי ַּנא והמתינו ,מקווים כי תתקבל ברצון.
'רואה אני כי פוסחים צעירי ההר על שני ַּה ְׁס ִעִּפים ,ממש כאבותיהם',
שמעו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו קול מלגלג שגרם להם להרים ראשם בהפתעה,
'מצד אחד ,מפוחדים מלסרב לכרוע ומצד שני ,סבורים כי ְׁכ ִסילה היא
השליטה מולה הם ניצבים וניתן להוליכה שולל'.
החיוך המשועשע שנח על שפתי אל־ ָּכ ִהי ַּנא נטל קמעא את עוקץ אמירתה
בעניין הונאת השליטה הכסילה ,אולם עם החלק הראשון של דבריה,
המתאר את אבותיהם ואותם כפחדנים ,לא יכול היה ָּב ֲע ַּדאש להשלים .הוא
ניסה לנסח במוחו מענה נחרץ אך מנומס ,כזה אשר יתבע את עלבון אבותיו
מבלי שיהווה עלבון למארחת ,אולם ראתה ה ָּכ ִהי ַּנא את המבוכה בה נתון
ָּב ֲע ַּדאש והקדימה לומר,
'אל חשש ,איש צעיר .יודעות אנו להעריך את יכולתם של אבותינו להציג
מראה כנוע כלפי חוץ תוך שמירה על עקרונותיהם .גם יעקב אבינו
השתחווה ארצה שבע פעמים לפני עשיו .עם השנים' הוסיפה בנימה עדינה
של נזיפהָּ ' ,תבּ ָּנה ה ַּחאר ָּסאת המצחקקות מאחוריכם כי צריך אדם לדעת
לכוף ראשו ְׁכַא ְׁג ֹּמן לבל ישבר ָּכ ַּאל ֹּון'.
למרות שהבינו כל מילה מדבריה ,אשר בלשון ְׁיהּודית נאמרו ,זר היה
להם מבטאה ודמה יותר לעברית של ספרי הקודש מאשר לשפה המדוברת.
בשלב זה העדיף ָּב ֲע ַּדאש שלא להגיב להצהרתה המפייסת אודות אבות
משותפים פחדנים שכן לסתור את דבריה לא העז ולהסכים לא נתנו ליבו,
שהרי בכך היה מכיר הן בטענתה על מוצאם המשותף והן בהגדרת כריעתו
המתוחכמת כפחדנות .סּוסּו ,מודע לנטייתו של ָּב ֲע ַּדאש להיגרר לוויכוחים
עקרוניים ,חשש מהתדרדרות המפגש להתנצחויות מיותרות אשר תפגענה
במטרת הפגישה העיקרית ,קבלת הזיכיון המובטח על סחורות הממלכות
ה ַּסא ֶהליות .לכן ,התערב בשיחה,
'אסירי תודה אנוָּ ,כ ִהי ַּנא נדיבה ,על שקיבלתם אותנו בארצכם וחלקתם
אתנו מפתכם' ,אמר והניח לרגליה את סל הנצרים עם המתנות ולאחר שניה
231
