Page 239 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 239

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫של אותם קנאים צרי עין להסיטו מדרכו להצלחה‪ .‬כעת לא נותר ל ָּב ֲע ַּדאש‬
‫המודאג אלא לקוות כי המעמד הנכבד וחגיגיותו ימנעו מסּוסּו לחזור על‬

                                   ‫המחווה המביכה בנוכחות ה ָּכ ִהי ַּנא‪.‬‬

‫זמן קצר לפני שקיעת החמה התייצבו בפתח אוהלם ארבע צעירות אשר‬
‫על גלימותיהן רקום סמל ה ַּמ ְׁח ַּכמה וחרבות חגורות למתניהן‪ָּ .‬ב ֲע ַּדאש תמה‬
‫כיצד נערות כה צעירות חברות ב ַּמ ְׁח ַּכמה אולם הקפיד לקוד להן בכבוד‬

                                                   ‫השמור ל ֲח ִכי ָּמאת‪.‬‬
‫'אינך צריך לקוד בפנינו‪ ,‬איננו ֲח ִכי ָּמאת' הבהירה העומדת בראשן‪,‬‬
‫' ַּחאר ָּסאת‪ 237‬אל־ ָּכ ִהי ַּנא אנחנו וללוותכם אל משכנה נשלחנו‪ .‬אנא לכו‬

                                                         ‫בעקבותינו'‪.‬‬
‫מבלי שתמתנה להסכמתם‪ ,‬יצאו ה ַּחאר ָּסאת לדרך ו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו‬
‫בעקבותיהן‪ ,‬מנסים להדביק את צעדיהן המהירים‪ .‬בכניסה לאוהל משכן‬
‫ה ָּכ ִהי ַּנא נעצרו הצעירות והורו בנימוס תקיף לבחורים לעמוד ללא תזוזה‬
‫בזמן שלוחם צעיר ביצע חיפוש יסודי על גופם‪ .‬משנשללה נוכחותם של‬
‫כלי זין העלולים לסכן את ה ָּכ ִהי ַּנא‪ ,‬סימן הלוחם הבודק בראשו‪ ,‬יריעות‬
‫הפתח הופשלו מבפנים ביד נעלמה‪ ,‬והבחורים פסעו אל תוך היכל ה ָּכ ִהי ַּנא‪.‬‬
‫אולם רחב ממדים נגלה לעיניהם‪ ,‬כעשרים אמה רוחבו‪ ,‬ארבעים אורכו‬
‫ושש אמות גובהו‪ .‬את רצפתו כיסו שטיחים רקומים ועורות חיות טרף‬
‫מארצות ה ַּסא ֶהל‪ .‬לאורך דפנותיו ישבו נשים בגלימות רקומות תכלת‬
‫וארגמן ופתיל זהב קושר אותן לכתפן‪ .‬שפעת מחלפותיהן השחורות צנחה‬
‫גלויה על כתפיהן ואך רצועת ארגמן דקה הקיפה את ראשיהן‪ָּ .‬ב ֲע ַּדאש‬
‫וסּוסּו‪ ,‬הרגילים בנשות ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא הצנועות‪ ,‬המהדקות ראשיהן במטפחות‬
‫צבעוניות ואפילו קורות ביתן אינן רואות שיער ראשן‪ ,‬נבוכו מהתנהגות‬
‫הנשים החושפות שיערן לעיני גברים זרים‪ .‬השניים ניצבו במקומם עת ניסה‬

                                                                    ‫‪ 237‬שומרות‪-‬ראש‬

                                     ‫‪229‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244