Page 314 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 314
ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
רגע קצר השתררה דממה מופתעת במעגל הפורעים אולם אז קטע אותה
צחוקו הפרוע של המפקד' ,אתה? ַּתאג׳ר שמנמן שמשתין על עצמו מפחד?
אתה אל־ָא ְׁמ ַּג'אר החדש של ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה?!'.
פקודיו ,אשר הבינו את צחוקו כאישור להתרת רסן ,החלו להציק לסּוסּו
כשהם דוקרים את משמניו בחניתותיהם.
מפקד הפושטים הרים ידו והכריז בחיוך מרושע;
'יא ִאי ְׁח' ַּוואן ,320החלטתי להאמין ל ַּתאג׳ר כי אכן אל־ָא ְׁמ ַּג'אר ַאל-
ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה הנו! אלא מה ,הכל יודעים כי רק ַּב ַּנאת יכולות לעמוד בראש
ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה .אז מה זה אומר?' שאל את לוחמיו המביטים בו במבוכה וענה
בעצמו' ,זה אומר כי ה ַּתאג׳ר שלנו הנו ִבי ְׁנת!'.
כעת הבינו האנשים לאן חותר מנהיגם והחלו לקרוא מילים מתועבות [אשר
לא נוכל ,כמובן ,להעלותן על הכתב] בליווי תנועות גוף גסות המרמזות על נשיות ועל
תשמישיה.
'יא ִאי ְׁח' ַּוואן' הכריז המפקד' ,נלחמתם בגבורה הלילה ומגיע לכם פרס.
לכו וספקו את עצמכם בגופו העגלגל של ה ַּתאג׳ר אשר הודה כי הוא
אישה!' .ההוראה המתועבת דחפה את ליבו של סּוסּו לקצה יכולתו והוא
התמוטט אל הארץ מחוסר הכרה.
ָּב ֲע ַּדאש העוקב ממסתורו אחר חילופי הדברים לא יכול היה להתאפק
עוד והציץ מעל הסלע .לאור ירח חיוור ראה את סּוסּו מחוסר ההכרה נגרר
כשק שעורים ומושלך על ערימת השלל ופניו כלפי מטה .שניים מן
הפורעים הצמידוהו בידיו על הערימה בעוד השלישי מפשיל גלימתו וקורע
מכנסיו מעליוָּ .ב ֲע ַּדאש התבונן במחזה העוועים בחוסר אמון ,מנסה לשכנע
עצמו כי אך לצון חומדים הפורעים על חשבונו של סּוסּו או מפחידים אותו,
למען יגלה את מקום מחבוא הסחורות המדומיינות .אולם אז שמע זעקת
כאב חייתית מגרונו של סּוסּו וראה פורע חשוף עגבות רכון מעליו ,מניע
אגן ירכיו קדימה ואחורה בתנועות קצובות.
320אחים
304
