Page 317 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 317
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
'מעט!?' קרא הערבי הכחול וחבט בידידות על כתף ָּב ֲע ַּדאש ,מאתגר את
רגליו הרועדות עדיין' ,ברכה גדולה בירך אותנו ָּאבּו ְׁכ אל־ ַּח ִכים! דע לך,
כל עוד ָּד ִריס ָּג'אטּו חי ,בני ַּה ָּג' ָּפא ָּרה הנם בעלי חובם של בני ָּחיּון!' .אז
הסתובב ָּג'אטּו אל אנשיו ופקד' ,תנו לאנשים הללו שניים מגמלי השלל,
העמיסו עליהם מזון ומים לדרך וסחורות ככל אשר יוכל לשאת הגמל'.
'אתה מתכוון לשחרר את בני בריתם של ָּסא ְׁח ִר ַּייאת א' ָּזא ְׁנ ִט ַּיה '?329העז
לוחם ותיק להביע מחאתו.
פניו של ָּד ִריס ָּג'אטּו התקשו' ,הקשר שלהם ל ָּסא ְׁח ִר ַּייאת א' ָּזא ְׁנ ִט ַּיה אינו
מעלה ואינו מוריד ,בני ַּה ָּג' ָּפא ָּרה יודעים להכיר תודה .מי שירצה לפגוע
ב ִאי ְׁבן אל־ ַּח ִכים' אמר בקול מאיים' ,יפגוש את חרבי! ומעבר להכרת
התודה ,י ַּא-ח' ֹּויָאה' הוסיף בנימה מפייסת יותר' ,לטובתך ,אינך רוצה
לפגוע באדם אשר ה ְׁג'נּון וה ְׁר'ו ָּואל נשמעים לפקודת אביו'.
ָּג'אטּו פנה חזרה אל ָּב ֲע ַּדאש ,נטל את ידו ואמרַּ ' ,לאזם ִתי ְׁח ַּלאףִ -לי,330
כי כאשר תירש את אביך כ ָּקא ִדי אל־ ָּיהּו ְׁד ,תזכור לי ּו ְׁל ָּב ַּני את החסד הזה
שעשיתי היום עימך ועם רעך '.
' ְׁב ִאי ְׁח ַּלאף ליכ' ענה ָּב ֲע ַּדאש ,ולחץ את ידו בחזרה.
במו ידיו בחר ָּד ִריס ָּג'אטּו את שני גמלי השלל המבטיחים ביותר ,אלו
שנשאו את תיבות העץ עם מתנות ה ָּכ ִהי ַּנא והעבירם לאנשיו כדי שיעמיסו
עליהם מים ומזון .בזמן שהמתין להעמסת הגמלים ,ניגש ָּב ֲע ַּדאש לסּוסּו
המוטל מחוסר הכרה על הארץ ,הלביש לו בעדינות את מכנסיו וחיבק
בדמעות את גופו הרפוי .משני לוחמי ָּג' ָּפא ָּרה אשר הגישו אליו את הגמלים
המצויידים ביקש כי יסייעו לו להעמיס את חברו המעולף אל אוכף הגמל.
ביראת כבוד מבוהלת סייעו לו השניים ,נזהרים לא להכעיס את בנו של
ה ַּח ִכים אשר ה ְׁג'נּון וה ְׁר'ו ָּואל סרים למרותו.
כשעלתה רצועת שחר חיוורת באופק השומם ניגש ָּד ִריס ָּג'אטּו ל ָּב ֲע ַּדאש
וחיבקו לברכת פרידהָּ .ב ֲע ַּדאש התגבר בחוכמה על סלידתו מהאיש אשר
329מכשפות הזאנטיה
330אתה חייב להישבע לי
307
