Page 326 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 326
ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
' ָּח'אליכ ִמין דּוו ָּואה פָא ְׁר' ַּרה '334ענה סּוסּו' ,האם לא אני יזמתי את היציאה
ל ֻטו ָּוא ַּפה ,אל סכנות המדבר ,כדי להיות סוחר עשיר? אמת' הוסיף' ,אתה,
י ַּאַּ -ג׳ ְׁחש ,335התעקשת להמשיך עם השיירה לביתָּ -חא ִתיק ָּבה ,אבל יחד
עשינו את טעויותינו ויחד נתגבר עליהןַּ .יא ְׁל ָּלה ,בא נחזור הביתה אל
אבותינו ונבקש סליחתם'.
'כן ,נחזור אל אבותינו' הסכים ָּב ֲע ַּדאש בעצב' .היום ננוח ונאסוף כוחות
ומחר נצא לדרך'
עם עלות השחר העמיסו את הגמלים ויצאו לחלק האחרון של מסעם,
חזרה הביתה .בימים הראשונים רכבו בדממה ,ממוקדים בדרך ושקועים
איש במחשבותיו .קמעה קמעה החלו להתאושש ושבו לשוחח בניהם.
אולם ככל שחלפו הימים התהפכו היוצרות ,בעוד סּוסּו מתחזק ורוחו
הטובה חוזרת אליו ,הלך ָּב ֲע ַּדאש ושקע במרה כבדה.
'לפני מספר ימים' ענה ָּב ֲע ַּדאש לתהיית סּוסּו על עגמומיותו' ,הייתי
מנהיגם המיועד של ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה .בעוד מספר ימים ,אהיה בדיחת הכפר של
ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא .הנער שיצא לכבוש את העולם וחזר ו ְׁז ָּנב ֹּו בין רגליו'.
כעת היה תורו של סּוסּו לדבר על לב חברו ולעודדו' ,לזנב הזה אתה
מתכוון?' שאל והצביע על תיבת העץ הקשורה לאוכף גמלו של ָּב ֲע ַּדאש,
'מכיר אתה ֻטו ָּואף בכפר שלא היה שמח לחזור עם כזה זנב בין רגליו?!
חוץ ממני וממך' המשיך סּוסּו' ,איש אינו יודע על סיפור ה ָּכאהּון .מבחינת
אנשי הכפר ,יצאנו ל ֻטו ָּוא ַּפה הראשונה שלנו וחזרנו עם תיבות גדושות
בסחורות ַּסא ֶהליות נדירות שאף ֻטו ָּואף לפנינו לא הצליח להשיג'.
'אבל אני תמיד אדע שהייתי יכול להיות אל־ ָּכהּון!' התרעם ָּב ֲע ַּדאש,
'ובמקום לרכב במרחבי המדבר בראש לוחמי ,אעביר ימי בשחיטת כבשים
בימי השוק והכנת ְׁק ִמי ָּעאת באפלת ה ָּח ְׁפ ַּרה'.
334עזוב אותך מדברים ריקים (משטויות)
335חמור צעיר
316
