Page 321 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 321
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
באלימות אל ריאותיוָּ .ב ֲע ַּדאש נשנק ,חבט בידיו על המים וניסה לייצב
רגליו על קרקעית הבור החלקלקה .מספר רגעי אימה חלפו בטרם הצליח
לפלוט את המים בשיעול מבוהל והשיב האוויר לריאותיו .התכווצות ליבו
המבוהל הזרימה דם נסער בעורקיו ושריריו הלאים התעוררו לחיים.
כשנרגע ,טבל שוב ראשו במים המעוררים וטיפס חזרה אל שפת הבור.
הוא הביט בסּוסּו מחוסר ההכרה ושאל את עצמו אולי יצליחו המים
להעיר גם אותו מעלפונו .לאחר התלבטות החליט כי ודאי יתקשה גופו
המעונה של סּוסּו להתמודד עם צינת הבור בחולשתו והמים עלולים לחדור
לריאותיו בטרם ייעור ,אם ייעור .במקום את גופו של סּוסּו ,טבל ָּב ֲע ַּדאש
פיסת בד נקיה במים הקרים וסחט אותה טיפין-טיפין על פניו ,מלחלח בבד
את שפתיו החרבות .אולם לא הועילה לחלוחית המים ולא צינתם הסחוטה,
גופו של סּוסּו נותר רפוי כפקעת צמר ונשימותיו המשיכו להיחלש.
משעה שהעמיס את סּוסּו נטול הכרה על הגמל היה ָּב ֲע ַּדאש משוכנע כי
כאב ליבו הוא אשר מונע מחברו להתעורר .כיוון שידע ובטח בחוסן נפשו,
האמין כי אך עניין של זמן הוא וקרובה התאוששותו לבוא .אולם כשראה
כי פנה יום וירד הערב וסּוסּו עדיין שמוט ללא ניע ,חשש שמא הקל ראשו
בהיקף הפגיעה שנפגע חברו ,אולי לא נפשו לבדה נפגעה במעשה הסדום
הנתעב אלא גם גופו ממש.
'כאשר יחלה הגוף' נהג ִרי ִבי ִישּו ַּע לומר' ,תסייע נפש האדם
בהתאוששותו ובהיחלש הנפש ,יתמוך בה הגוף הבריא .אולם בהיחלש
הנפש בגוף חולה ,אין לו לאדם על מי שיסמוך אלא על אביו שבשמיים'.
משך כל אותו הלילה נותר ָּב ֲע ַּדאש ער למראשותיו של סּוסּו .נוסך מים
מן הבור לצנן להט חומו ,מלחלח יובש שפתיו ומיטיב תנוחת ראשו .בידיו
סעד את גופו של סּוסּו ובדבריו ניסה לחזק את נפשו .כשדכן המספר
בשבחיו של חתן מנה ָּב ֲע ַּדאש מעלותיו של סּוסּו .יכולתו המופלאה
להתיידד עם כל אדם ,כשרונו לשכנע ולהלהיב אחרים ,נאמנותו להוריו
וכשרונו המסחרי שהתגלה במלא תפארתו במסעם זה .הזכיר לו את
אוצרות הסא ֶהל אשר בתיבתו העתידים להפוך את חנותה של משפחת ַּנ ֲע ָּמן
311
