Page 381 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 381
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ניסן החלה שחיטת הכבשים והעיזים לסעודת החג ,זכה ה ִרי ִבי למנוחה
מבורכת בשבוע הראשון של החודש .ביום השני בשבוע ,יום אשר לא יום
כביסה הוא וריקה בריכת המעיין הכפר מאדם ,הציע ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש ל ִדי ָּנה,
'יָא ִבינ ְׁת-סּו ָּמא ִני ,אולי נרד יחד לברכת המעיין ּו ְׁנשּום-א ְׁל ַּה ַּוא ?379יום כל
כך יפה היום'.
ִדי ָּנה הביטה בו בגיחוך שתמיהה והתנשאות שימשו בו בערבוביה .לא
רק שבעלה מעולם לא הציע לה דבר שכזה ,אף גבר בכפר מעולם לא הציע
לאשתו דבר שכזה .מלבד זאת ,חשבה ,מדוע שארצה לרדת לבריכת המעיין
ביום שאיננו יום כביסה ויכולה אני להישאר ב ָּח ְׁפ ַּרה? אולם רגע לפני
שהפטירה את נבזותה הרגילה אודות מוזרות בעלה והעוול שנגרם לה
כשהשיאוה לאדם פחות מערכה ,הבחינה כי תחת זרועו אוחז בעלה בתיבה
עשויה עץ ה ֹּו ְׁב ֶנה ועליה פיתוחי חותם מסוגננים וידעה ִדי ָּנה לזהות חפץ
יקר ערך כשראתה אותו .מוחה ,שחיפש הסבר הגיוני לבקשתו המוזרה של
בעלה ,חיבר בין הנקודות ויצר סיפור התואם לתפיסותיה את העולם .בעלה
העלוב ,הסיקה ִדי ָּנה ,הבין כי התעללותה המתמשכת של אמו בבתו
האהובה של סּו ָּמא ִני ְׁסרּור מסכנת את משרתו וכדי להפיס את דעתה,
החליט אותו עלוב לתת לה מתנה יקרה מתוך תקווה כי תסלח לו על עוולות
אמו ולא תתלונן לאביה .לא שזה יעזור לו כמובן ,היא לעולם לא תסלח על
ההשפלה שגרמה לה ָּרחל אולם לא תאמר לו זאת כעת ,ראשית תקבל את
המתנה היקרה מהאוויל התמים ולאחר מכן תבהיר לו כי עדיין רובצת עליו
אימת זעמו של אביה .את העובדה שבחר דווקא במעיין למסירת התשורה
שתקנה את סליחתה ,פטרה כעוד אחת מן המוזרויות של בעלה .מרוצה
מפיקחותה הערמומית המאפשרת לה לנווט מצבים גרועים לטובתה ,ענתה
ל ָּב ֲע ַּדאש בחיוך מעושהַּ ' ,טאיב ,בוא נצא מעט ונהינה מהיום היפה'.
379נטייל (מילולית -נצא לנשום אוויר)
371
