Page 380 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 380
ספר חמישי – ְׁת ֻש ָּבת ֹּו ָּה ָּר ָּמ ָּתה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
לנפשו להבין את אשר ראה ואז ,כאילו שוב הוא במים ,לצד ַּנ ֲע ָּמה-היא-
ִדי ָּנה ,שמע את הדברים בצלילות מוחלטת.
' ִב ְׁפ ִתי ַּלת־ ָּה ִאחּוד,
ְׁב ַּמ ִים ַּח ִיים,
ִי ְׁש ְׁפעּו ְׁמא ֹּור ֹּות ָּב ִרים
ּו ְׁב ֹּנ ַּגּה ִצ ְׁד ָּקם
ִי ְׁז ַּרח אור ֶע ְׁלי ֹּון,
ְׁי ֻאחּו ֹּבא ֹּרת ִנ ְׁש ָּב ִרים.
כעת הצליח לראות את הנתיב עליו הצביע החלום' .פתחו לבבותיכם אל
המים המאחדים ויחל זיווג נפשותיכם' הבטיחה ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא כשירדו
יחד אל המעיין' .שמור על הפתילה הזו מכל משמר ,בני' אמרה ה ָּכ ִהי ַּנא
כשמסרה לו את ְּׁפ ִתי ַּלת־ ָּה ִאחּוד בתום הטקס' ,היא אשר תאפשר לרעייתך
ולך לחבר יחד חוכמתכם ותובנתכם בכל עת שתדרשו לכך' .כיצד לא חשב
על כך עד עתה?! תמה על עצמו .הן ְּׁפ ִתי ַּלת־ ָּה ִאחּוד ,אשר ייעודה חיבור
נפשותיהם של איש ואישה ,שמורה עדיין בתיבת עץ בגומחה נסתרת בכוך
הלימוד .אולם אף שהוסר המחסום שסכר את תודעתו ,המשיך ליבו
להירתע מן המפגש האפשרי בין תקוות נעוריו לבין מדמנת חייו הבוגרים,
מפגש העלול להטביע את זכרונותיו הקסומים ברפש ההווה העכור .למזלו,
השתיק שכלו הבוגר את ערגת ליבו הילדותית והבהיר לו את המובן
מאיליו ,כי לא ִסיבב צ ֹּו ֶפה ָּה ֲע ִתיד ֹּות את הנסיבות כך שתזדמן לידו ְּׁפ ִתי ַּלת־
ָּה ִאחּוד ,אלא למען יוכל לשמר את מורשת בית חיּון
את ביצוע תכניתו כיוון ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש לימי האביב מעוררי התקווה של
ניסן ,עת זוכה העולם לפריחה וה ִרי ִבי למנוחה .מראש חודש ניסן שוחררו
ילדי הכפר מעול לימודיהם אצל ה ִרי ִבי ונכנסו תחת עול אימהותיהן הרודות
בהם בניקיון ה ָּח ְׁפר ֹּות ו ִסיּודן לקראת הפסח .כיוון שרק בשבוע השני של
370
