Page 390 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 390

‫ספר שישי ‪ָּ -‬ס ִמי ַּנה ָּד ֲעדּוש‬  ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

‫לבל יישאם הזרם‪ .‬בתום ח"י רגעי ְׁש ִר ָּיה‪ ,‬הוצאו הבגדים מן המים ונמסרו‬
‫לנערות הממתינות במרחק בטוח‪ ,‬כַא ָּמה מגדות הפלג‪ .‬על הבגדים הלחים‬
‫היו עטות הנערות בסבוניהן‪ ,‬ממרחות אותם היטב ודוחקות את הסבון אל‬

                                                ‫בין סיבי הבד ותפריו‪.‬‬
‫סיימו הנערות סיבון הבגדים והשיבום לנשים הנשואות הממתינות‬
‫במימי הפלג‪ .‬הניחו הנשים את הבגדים על הסלעים וחבטו אותם‬
‫ב ָּעאמו ַּנאת הרחבים הדוחקים כל לכלוך המסתתר בבגד‪ .‬ולא ללכלוך לבדו‬
‫כוונו החבטות שאלמלא טרדו אותן חבטות ה ָּעאמו ַּנאת‪ ,‬עלולות היו‬
‫הרוחות הרעות לחדור אל בין התפרים הגסים שבבגדי הגברים ובפיתוחי‬

                                        ‫הרקמה אשר במלבושי הנשים‪.‬‬
‫משסיימו חיבוטם‪ ,‬שוכשכו הבגדים המוכים במים הזורמים‪ ,‬נמשכים‬
‫ומוטחים אל הסלעים שוב ושוב עד שניטל כל סבונם‪ .‬הוחזרו הבגדים‬
‫הלחים לנערות הממתינות על שפת הבריכה ואלו סחטו אותם משאריות‬

      ‫המים ותלו לייבוש זמני על עצי התאנה העתיקים שעל גדות מעיין‪.‬‬
‫רק במקרים נדירים‪ ,‬יתומות שאין להן אחיות נשואות או בנות שאימן‬
‫תשושה לאחר לידה קשה‪ ,‬הורשו נערות בתולות להכנס אל מימי הפלג‪.‬‬
‫ולא הייתה נערה בתולה נכנסת אל מימי המעיין אלא לאחר שלבשה מתחת‬
‫ל ָּעא ַּבאיה שלה ס ְׁרו ַּואל של גברים‪ ,‬להפחית ככל האפשר את הסיכון הידוע‪.‬‬

‫אמנם לא יתומה הייתה ָּס ִמי ַּנה ָּד ְׁעדּוש ושבע שנים חלפו מאז התאוששה‬
‫ר ְׁי ָּח ַּנה אמה מלידתו המבורכת של ְׁש ַּמ ָּעא בנה הקטן‪ .‬אולם בשנה האחרונה‬
‫התקשתה ר ְׁי ָּח ַּנה ָּד ְׁעדּוש בטיפוס חזרה מן המעיין אל הכפר‪ .‬מחיר כבד‬
‫גבתה מריאותיה כל פסיעה במעלה התלול וכסכינים דקרו נשימותיה‬
‫בצלעותיה‪ .‬כל אליית כבש בה שימנה תבשיליה‪ ,‬כל ערמת ֶקא ְׁס ְׁקסּו שגרפה‬
‫לפיה‪ ,‬שבו לקחת נקמתן‪ .‬בדרך העולם‪ ,‬כופפת האישה המטפסת במעלה‬
‫המשעול את גווה ומטה כובד גופה קדימה אולם גם כאשר כופפה ר ְׁי ָּח ַּנה‬

                                     ‫‪380‬‬
   385   386   387   388   389   390   391   392   393   394   395