Page 395 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 395
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
אולם ָּס ִמי ַּנה ,בשל גילה המוקדם ובתוליה המאוחרים ,נאלצה להסתפק
באחת הפינות הפחות מוצלחות של העץ ,עיקול בו נחלשה זרימת המים
והסלעים בו מחוספסים ,לא התנאים המיטביים לחיבוט כבסים .אולם על
מיקומה הנחות פיצו מרצה של ָּס ִמי ַּנה וגמישות איבריה .היעילות בה
טיפלה בכבסי משפחתה המלוכלכים עוררה את הערצת הנערות וקנאת
הנשים בוגרות.
החוליה החלשה במפעל הכביסה היעיל של ָּס ִמי ַּנה היה ְׁש ַּמ ָּעא ,שילוב
מאותגר של שרירי ילד חלשים עם נפש חסרת התלהבות שהתקשתה
להתמסר למלאכה המשעממת בחברת הנשים במקום להיות עם חבורת
הלוחמים האמיצים בני גילו אשר נותרו על ההר למעלה ,מגנים בחירוף
נפש על הכפר בחרבות עץ מפני נברני שדה מבוהלים ותרנגולות צווחניות.
גופו של ְׁש ַּמ ָּעא ,על גדות המעיין היה ,במערב ,אולם ליבו נותר במזרח,
בין סמטאות הכפר בהם שיחקו ילדים מאושרים שאינם כפופים למרותה
של אחות קשוחה ותובעניתֲ .ה ָּלך רוחו החולמני של הילד אילץ את ָּס ִמי ַּנה
לעצור מפעם לפעם ולהחזירו בצליפת בגד רטוב אל ההווה התובעני.
'אחוז היטב ב ָּעא ַּבה של אבא' הושיטה ָּס ִמי ַּנה בגד ספוג מים מעבר
לכתפה ל ְׁש ַּמ ָּעא הניצב על גדת הפלג היבשה' ,בשבוע שעבר הנחת לו
להיגרר בעפר ואוזני עדיין מצלצלת מה ָּח'א ְׁב ַּטה שקיבלתי מאימא
כשגילתה את הכתם'.
'זו לא אשמתי' אמר הילד' ,כל הענפים הטובים נתפסים על ידי הנשים
הגדולות ואני צריך לתלות על הענפים הדקים שכורעים לאדמה .איך זה
אשמתי אם הם מלכלכים את הבגד?!'.
'ענפים לא מלכלכים ,רק ילדים עצלנים מלכלכים ',ענתה ָּס ִמי ַּנה' ,ילדים
שרוצים ללכת לשחק במקום לעזור לאחותם הגדולה' הוסיפה ,מחקה מבלי
משים את לשונה העוקצנית של ר ְׁי ָּח ַּנה.
385
