Page 393 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 393
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
חמור מכך ,התעלמו מהוראות אמהותיהם .אמת ,על חלק מהילדים השפיע
החינוך לחששנות באופן מעט מוגזם .רבים מילדי הכפר נטו לחששנות יתר
ומיהרו להסתגר ב ָּח ְׁפר ֹּות המחניקות עוד בטרם פנה יום ובאו הצללים .את
ערביהם בילו צמודים לאימותיהן ,חוששים מרשרוש רגלי לטאה על סלע,
מנפיחת כבשה ְׁיש ָּנה ומצללי המדורה המרקדים על קירות ה ָּח ְׁפ ַּרה.
למשכבם בחרו את פינה עמוקה ב ָּח ְׁפ ַּרה ,מנמיכים קולותיהם וצוללים תחת
שמיכות הצמר המוכרות ,הספוגות ריחות בני הבית ותבשיליו ,מדמים כי
כך מוגנים הם מן הרעות האורבות לאדם באפלת לילו של ההר.
אולם ָּס ִמי ַּנה לא נמנתה על ילדים אלו .מאז עמדה על רגליה לא ידעה
פחד ואף בשעות החשיכה לא חששה להתרוצץ מחוץ ל ָּח ְׁפ ַּרה .ולא זו בלבד
שבעצמה לא פחדה ,בפחדיהם של אחרים מצאה מקור לשעשוע .עבור
חבריה למשחקים נהגה ָּס ִמי ַּנה להמציא ולפתח כזבים אודות שיח הצלף
הטורף ,המפתה גדיים צעירים בפירותיו ומשפד אותם על קוציו .על יללות
התנים עם רדת ערב אשר היו ,לטענת ָּס ִמי ַּנה ,זעקות ה ְׁג'נּון המתאבלים על
חברם שטבע בחבית המים שבחצר ה ָּח ְׁפ ַּרה ומתכננים בלילה ,עת כולם
ישנים ,לפרוץ ל ָּח ְׁפר ֹּות כדי לנקום את מות חברם .בייחוד אהבה ָּס ִמי ַּנה את
לילות ראשית החודש ,עת מתמעטת הלבנה ואפילה משובצת אלפי כוכבים
מונעת מעין בני האדם לראות ,מאלצת את דמיונם להשלים באימתו את
החסר .בלילות אלו הייתה ָּס ִמי ַּנה טווה בהתלהבות סיפורי זוועה אודות
יצורים המציצים מעבר למסך האפילה ,חיות אכזריות המתגנבות מן
המדבר ונשמות טועות המחפשות תיקונן בין שבילי הכפר.
כיוון שבכל חודש מתמעטת הלבנה ודרכם של תנים ליילל בכל לילה,
יצא שמה של ָּס ִמי ַּנה כסיבה למצעים הרטובים של ילדי השכונה .עד
לפתחו של ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש הגיע הסכסוך המר אשר פרץ בין ר ְׁי ָּח ַּנה ובין
שכנותיה הזועמות אשר דרשו כי תתכבד ר ְׁי ָּח ַּנה ותכבס עבורן את כל
המצעים המסריחים משתן .ר ְׁי ָּח ַּנה לא העלתה כמובן בדעתה להיענות
לדרישתן אולם אילצה את ָּס ִמי ַּנה להתחייב ,בנוכחות השכנות וה ִרי ִבי ,כי
שוב לא תפחיד את הילדים .דווקא עליצותה שובת הלב של הנערה,
383
