Page 391 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 391
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
גווה לפנים ,התעקש ישבנה העצום להיוותר תלוי מאחור ,מושך את גופה
חזרה אל המעיין כילד שובב הרוצה לחזור ולשכשך במימיו.
בעידוד הר'ּול ה ִא ְׁח ַּס ִבי שלה ,התפתתה ר ְׁי ָּח ַּנה למצוא תואנות שונות כדי
לחמוק מרדת אל המעיין ביום הכביסה .בתחילה הייתה מבקשת
משכנותיה ,בכל פעם שכנה אחרת ,לחבוט את בגדי המשפחה אל הסלעים
בתמורה לכך ש ָּס ִמי ַּנה ואחיה הקטן ְׁש ַּמ ָּעא יישאו עבור השכנה את הבגדים
הרטובים במעלה ההר .אולם עם הזמן תמה סבלנות השכנות ו ָּס ִמי ַּנה
נאלצה להיכנס בעצמה אל המים במקום אמּה כדי לשרות את הבגדים
במימי הפלג ולחבוט אותם כנגד סלעיו.
כמובן ,גם כאשר נאלצה להיכנע למר גורלה ולשלוח את בתה במקומה
אל המעיין ,יצאה ר ְׁי ָּח ַּנה מגדרה על מנת שלא תהא בתה חשופה לסכנותיו
ללא הגנה' .על אף חולשת גופי ,התשוש משנים של עבודה קשה' סיפרה
ר ְׁי ָּח ַּנה לשכנותיה' ,לילותיי כימים עשיתי ואת עיניי התשושות כיליתי כדי
לתפור ל ָּס ִמי ַּנה מכנסיים עבים ,מבד ַּהּ ָּנא ִסי ִג'י המשמש לשקי אוכף של
גמלים ,אשר יגנו עליה ברדתה לכבס במעיין .אף ש ָּפ ָּלאחין אנחנו ולא
סוחרים עשירים' הוסיפה' ,לקחתי אותה אל ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש שיכתוב לה
ְׁק ִמי ָּעאת־אל־ ְׁב ָּנאת ,המיוחדת לסכנות האורבות לבנות'.
'אל תחסוך!' אמרה ר ְׁי ָּח ַּנה בגדלות נפש ל ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש' ,שתי מחרוזות
דבלים הבאתי כדי שתקבל בתי את ה ְׁק ִמי ָּעא הכי טובה שיש לך' .התשלום,
אשר לא כיסה אף את עלות החומרים להכנת ה ְׁק ִמי ָּעא ,לא מצא חן בעיני
ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש אולם הנערה מלאת החיים נגעה בליבו .אולי הזכירה לו
ָּס ִמי ַּנה את עצמו כשהיה נער עליז וחסר דאגות .אולי הייתה זו יכולתה
לשמור על עליצותה על אף עול הטיפול במשפחתה שהוטל על כתפיה
למרות שלא בחרה בכך ,כמוהו .כיוון שכך ,על אף התשלום המגוחך
שהביאה אימה ,לא הסתפק ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש ב ְׁק ִמי ָּעא פשוטה מהערימה
המיועדת לקפוצי היד שבין לקוחותיו .כ ִתי ָּבא מיוחדת הכין לה ,לחש עתיק
ומובחר אותו כתב בנוצת אווז מחודדת על קלף משובח,
381
