Page 460 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 460
ספר שביעי ַּ -על-מי ְׁמ ִרי ָּבה הר'ּולה של ריבי ִמי ָּשאל
'אם כך ,היא חיה?' שאל ָּב ֲע ַּדאש כילד חסר סבלנות המפריע לאמו
בסיפור לפני השינה.
'זה היה יכול להיות סיום מוצלח ל ֻח׳ ַּראפה ,הלא כך?' ענתה הר'ּו ָּלה
בנעימת חמלה לגלגנית' ,ואכן ,כך היה מסתיים סיפורנו אם הייתה
מקשיבה ַּנ ֲע ָּמה לחברותיה ומקבלת את עצתן להימלט ,עמוק לתוך ארץ
ֱפ ָּזאן .שם ,בין ביצות המלח הטובעניות ,תוכלנה להסתתר ולאסוף כח
מבלי שיוכלו רודפיהן להשיגן .אולם לא הועילו שנות הכשרתה כלוחמת
וכמפקדת ולא שכלן הישר של חברותיה .ליבה של הנערה ,כרבות לפניה,
נפל בכזביו של הרפתקן צעיר וחסר לב והיא התעקשה להמתין בצוקים
הצופים על ביתָּ -חא ִתיק ָּבה לשובו של ָּב ֲע ַּדאש ,חתנה הנאמן .שכן כאשר
ישוב ולא ימצא אותה ,יחשוב כי גם היא נהרגה בהתקפה ויתייאש .כאשר
יחזור ,אמרה ַּנ ֲע ָּמה ,יקראו ל ַּחאר ָּסאת מביצות המלח ויחד ישחררו את
ביתָּ -חא ִתיק ָּבה הכבושה מידי פושעי ַּה ָּג' ָּפא ָּרה .למותר לציין כי חברותיה,
בניגוד אליך ָּב ֲע ַּדאש ,סירבו לעזוב אותה לבדה ונשארו עימה שם'.
'שבועות עברו' המשיכה הר'ּו ָּלה בניגון עצוב' ,והן ממתינות בין הצוקים
ל ָּב ֲע ַּדאש הגואל .גם כשהעלו חברותיה את האפשרות ,אשר כולנו יודעים
כעת כמה נכונה הייתה ,כי חתנה הנו פחדן מוג לב אשר נמלט על נפשו
מפחד ַּה ָּג' ָּפא ָּרה ,המשיכה ַּנ ֲע ָּמה באיוולתה להאמין באיש אשר אפילו
אנשי כפרו לא מאמינים בו .לאחר מספר שבועות בהן ניזונו משרצי מדבר
דלי בשר וליקקו מים דלוחים מגבים מעופשים ,תשש כוח הלוחמות
הצעירות והן התקשו לנוע במהירות בין מקומות מסתור .כאשר עלה על
עקבותיהן סיור רכוב של בני ַּה ָּג' ָּפא ָּרה ,הסתיים הקרב תוך מספר רגעים.
כחושות ,מכוסות פצעים וחרוכות שמש כשהיו ,לא טרחו לוחמי ַּה ָּג' ָּפא ָּרה
לאנוס אותן בטרם שיספו את גרונותיהן ,מלבד אחת מהן' סייגה הר'ּו ָּלה,
' ַּנ ֲע ָּמה ִבי ְׁנתָּ -לא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא ,שאת זהותה הסגיר הצמיד המיוחד שענדה.
את ַּנ ֲע ָּמה הותירו חיות ַּה ָּג' ָּפא ָּרה בחיים במשך שלושה ימים בהם אנסו
ועינו אותה כמיטב מסורת ַּה ָּג' ָּפא ָּרה .משהשתעממו מהעניין ,כרתו את
450
