Page 68 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 68
ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
את מלאכתו ביצע במתינות ובעדינות ,מתעלם ממהומת יום השוק ומלמל
לעצמו בשקט בשפתם המוזרה של ה ָּיאהּוד .סקרנותה התגברה עליה ושלא
כהרגלה ,העזה ָּח ְׁר ָּמה לפנות ל ָּע ְׁבדּול־ ָּפ ַּתאח,
' י ַּאְׁ -מ ַּעאלם ,36מי זה הפועל שהבאת לשחוט את הכבשים?'
הבעת הבהלה על פניו של ָּע ְׁבדּול־ ָּפ ַּתאח השחצן הפתיעה אותה,
'עפר לפיך אישה טיפשה' רכן מעליה בלחישה כועסת שגרמה ל ָּח ְׁר ָּמה
להתקפל בפחד על הארץ .כשהתרומם מעליה וראה את עיני הקונים
מסביב נעוצות בו ,נטל ָּע ְׁבדּול־ ָּפ ַּתאח שוק כבש שזה עתה בותר ,הניפו מעל
ראשה ובקול רם ,למען ישמעו הכל ,גער בה,
' ַּיא ַּע ְׁנזה ַּע׳ ִב ַּיא !37פועל את קוראת לאיש צדיק וקדוש!? ל ִרי ִבי ִמי ָּשאל
ַּרחּום ,היודע לגרש כל שד ולרפא כל מחלה?!'.
אולם כשראה כי רועד גופה של האישה המבוהלת בהתכווצה בפחד על
הארץ ,ני ָּחם ָּע ְׁבדּול־ ָּפ ַּתאח על תוקפנותו שכן רודף ממון היה ,אולם לא
קשה לבַּ ' .מא־ ְׁת ַּח'א ִפיש ַּיא ָּח ְׁר ָּמהֻ ,כל ִשי ַּת ַּמאם '38אמר בקול מרגיע,
להראותה כי אך מתבדח הוא' ,רק הקפידי מעתה להתייחס בכבוד ל ִרי ִבי
ומי יודע ,אולי יברך אותך במעט שכל.'..
ָּח ְׁר ָּמה חזרה לבצע עבודה בראש מורכן ובשתיקה ,אולם במקום שתפחיד
אותה גערתו הגסה של הקצב ,עוררה בה תקווה .אולי יסכים האיש הקדוש,
בעל העיניים הטובות ,אשר אף בתיש המובל לשחיטה נוהג ברחמנות,
ללחוש על מחלתו של ָּח'אלד הפעוט.
בסיומו של יום ,כאשר פטר אותה הקצב ממלאכתה ,לא מיהרה ָּח ְׁר ָּמה
לשוב אל ה ְׁב ָּחא ְׁב ַּחא אלא הסתתרה מאחורי גזע עץ וצפתה על דוכנו של
ָּע ְׁבדּול־ ָּפ ַּתאח המחלק נתחי בשר שכרם לשלוש ה ִרי ִבי ִין השוחטים .על פי
36בעל-הבית
37עיזה טפשה
38אל תפחדי ָּח ְר ָּמה ,הכל טוב
58
