Page 70 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 70
ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
' ַּל ְׁו ַּס ַּמ ְׁחת י ַּאִ -סי ִדי '42אמרה' ,לא לקחת אוכל מפי ילדיך באתי ,רק על
רפואה לבני אני מתחננת'.
'במה חלה בנך?' שאל ִרי ִבי ִמי ָּשאל.
'רוח רעה שותה את דמו באכזריות ,כצבוע שתפס טלה קטן' בכתה ָּח ְׁר ָּמה,
'א ְׁרג׳ּוכ 43י ַּאִ -סי ִדי ,גרש את הרוח הרעה מבני הקטן!'.
'אבל ָּיאהּודי אני' ענה לה ִרי ִבי ִמי ָּשאל [לא כדי להתחמק ,חלילה ,אלא כדי לוודא שיודעת
היא כי איננו מבני עמה]' ,הרוחות הרעות שלנו אינן הרוחות הרעות שלכם ,האם
לא מוטב כי תחלי פניו של קאדי ַּע ְׁב ַּדא ְׁל ָּלה? חכם גדול הוא ומכיר טוב
ממני את רוחות ה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים'.
'קאדי ַּע ְׁב ַּדא ְׁל ָּלה לא יטפל בבני בטרם אשלם לו שלושה דינרים או רבע
כבש ,ולי אין לא זה ולא זה' אמרה ָּח ְׁר ָּמה' ,האם תוכל י ַּאִ -סי ִדי למצוא
רחמים בליבך ולקרוא על רפואת בני?'
ל ִרי ִבי ִמי ָּשאל לא היה סיכוי מול כאבה של האישה שמולו ודרישת
הר'ּו ָּלה יפת הנפש בתוכו' ,מחר' הבטיח' ,אבוא לראות את ילדך י ַּאִ -בינ ִתי'.
'א ֲא ָּללה ְׁי ַּטוול ֻע ְׁמ ַּראכַּ ,44יא ִסי ִדי' ענתה ָּח ְׁר ָּמה ופנתה במהירות בטרם
ישנה האיש את דעתו.
'רגע ,המתיני' קרא ִרי ִבי ִמי ָּשאל אל גבה של האישה המתרחקת' ,איני יודע
מה שמך והיכן מקום מגורייך ,כיצד אמצא אותך?'
' ַּב ְׁב ָּחא ְׁב ַּחא אני גרה ,י ַּאִ -סי ִדי' הסבה ָּח ְׁר ָּמה ראשה אחור תוך כדי הליכתה,
'שאל לבית ָּח ְׁר ָּמה בּוט ַּנאס' אמרה ונעלמה מאחורי ָּב ָּתת שיחי קורנית ואוג.
חכמים שלאחר מעשה [ ְׁכ ָּבנֻו ַּואס ה ַּח ַּכו ַּוא ִתי ,המספר סיפוריו בלא חמלה ובלא תבונה] ,נהגו
ללמד קטגוריה על הסכמתו הפזיזה של ִרי ִבי ִמי ָּשאל .כיצד כשל ִרי ִבי
ִמי ָּשאל מלראות ,תמהו אותם חכמים בעיני עצמם ,כי אין נוכרייה צעירה
42סליחה ,אדוני
43אנא ממך
44אלוקים יאריך ימיך
60
