Page 69 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 69
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
תנועות גופם ,שכן הייתה רחוקה מלשמוע ,הבחינה כי בין שני ה ִרי ִבי ִין
הצעירים לקצב התנהל מיקוח סוער אך ידידותי בעוד ה ִרי ִבי המבוגר יותר
המתין לחלקו באדישות.
משהסתיימה החלוקה ,העמיס ִרי ִבי ִמי ָּשאל שקו על שכמו וצעד לאיטו
בדרך המובילה לאל־ ִדי ְׁיסיר .תוך הליכתו ,חזר בראשו על הסוגייה שלמד
בערב הקודם עם בניו .חיוך קל משך בעדינות בשולי שפתיו כשנזכר
בוויכוחם הסוער על פירוש הסוגיה .כה שקוע היה בעומק הסוגיה שלא
הספיק לעצור טרם נתקל באישה צעירה שהתפרצה לפתע מאחורי העץ.
' ָּאּ ָּנא ִמ ְׁת ַּא ְׁס ָּפה ,י ַּאִ -סי ִדי '39אמרה ָּח ְׁר ָּמה והסמיקה מבושה כאשר שמט
ִרי ִבי ִמי ָּשאל המופתע את שקו על הארץ.
'ַא ַּג' ַּלכ י ַּאִ -סי ִדי 40אמרה כשהיא מרימה אליו את שקו ,נזהרת לא להביט
אל עיניו' ,אנא רחם על אישה ענייה שבנה עומד למות'.
ִרי ִבי ִמי ָּשאל הביט באישה הצעירה שגם בלואי סחבותיה לא הסתירו יפי
עלומיה וליבו נצבט .הוא סבר כי מזון מבקשת האישה האומללה ,אולם
בביתו ציפתה בקוצר רוח ְׁר' ָּזא ַּלה אשתו לשק חלקי הבשר ,מקור פרנסתה
העיקרי של המשפחה .מרבית החלקים תמיר ְׁר' ָּזא ַּלה בקמח שעורים,
תאנים ותמרים ומיעוטם תותיר לכבד את סעודת השבת הקרובה .אם
התברך יום השוק וגדוש היה השק שהביא עמו ,יכולה הייתה אף להמיר
מספר חלקים בפקעות צמר בהן תתקן את בלויי בגדי ילדיה .בהתלבטות
של ִרי ִבי ִמי ָּשאל בין חובתו למשפחתו ובין רחמיו על הזולת נצחה ,כרגיל,
הר'ּו ָּלה העדינה שלו .הוא הרים את השק המאובק מהשביל ,פשפש בין
הנתחים המדממים והושיט לאישה נתח צוואר עז.
'ח' ֹּו ִדי י ַּאִ -בינ ִתי ,41האכילי את ילדייך' אמר' ,יותר מזה לא אוכל לתת לך,
שכן גם ילדיי מחכים רעבים בביתי'.
להפתעתו ,התעלמה האישה מנתח הצוואר המשּו ָּיש בשומן עסיסי.
39אני מצטערת ,אדוני
40במחילה מכבודך ,אדוני
41קחי ,בתי
59
