Page 74 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 74
ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
משעזבו הנערים ,נחפז ויצא מבית הכנסת וילקוט ה ְׁק ִמי ָּעאת תלוי על
כתפו .את ָּעזּו ָּרה ָּפ ָּלאח הטרחן הממתין לו כבכל בוקר וצרור קושיות בפיו,
הסיט מדרכו בהפניית מבט חמּור כלפי ילקוט ה ְׁק ִמי ָּעאת ,מבט שגרם
ל ָּעזּו ָּרה לוותר על שאלתו הדחופה באצילות נפש .לאחר מעשה ,יספר
ָּעזּו ָּרה כי הופתע לראות את ה ִרי ִבי יוצא לכיוון אל־ ְׁמ ָּע ִנ ִיין ,אולם לא בדרך
המלך אלא בדרך הקיצור החולפת ב ְׁב ָּחא ְׁב ַּחאַּ ,סּ ַּפ ַּחת הפושעים שצמחה
כמוגלה לצד הכפר.
מצעדו הנמרץ של ִרי ִבי ִמי ָּשאל הפך מהוסס משנכנס אל סמטאות
ה ְׁב ָּחא ְׁב ַּחא .בזהירות רבה פסע בין תילי האשפה המצחינים המכסים אותה,
כהפרשות מישבנו של הכפר השוכן מעליה .ילדים מודלקי עיניים בבלואי
סחבות עקבו אחר הזר בהשתאות אולם התפזרו בבהלה כשביקש הכוונה.
זקנה עויינת בחנה אותו בחשדנות עד שהתרצתה והצביעה על ביתה של
ָּח ְׁר ָּמה ,חושה עלובה בנוייה בוץ וגבבה .בפתח החושה המתינה כבר ָּח ְׁר ָּמה
הנרגשת ששמעה מחלוצי הילדים כי ָּקא ִדי ָּיאהּודי מחפש אותה.
ַא ְׁה ַּלן ַּו ַּס ְׁה ַּלן י ַּאִ -סי ִדיְׁ ,ת ַּפ ַּד׳אל '49אמרה ָּח ְׁר ָּמה והסיטה את הבד המלוכלך
שכיסה על פתח החושה כדי שיוכל להיכנס.
למרות שלא זר היה לו העוני ,זעזע מראה החושה המטונפת את ִרי ִבי
ִמי ָּשאל וצחנת גללי העיזים המכסים עפרה העלתה קבס בקיבתו הריקה.
בין כדורוני הגללים השחורים התרוצצו מספר עכברים והתקוטטו על פיסת
לחם יבשה ,דורכים במרוצתם על מקקים מבוהלים המנסים להסתתר תחת
שברי חרס ואניצי קש מרובבים.
'אל ו ַּו ַּלד?' שאלָּ .ח ְׁר ָּמה הצביעה על בתשובה על צרור נטוש בפינת
החושה האפלולית אשר התברר כילד קטן עטוף סחבות מטונפותִ .רי ִבי
ִמי ָּשאל ניגש לילד ,כרע לצדו על הארץ והעביר ידו על מצחו .חום גופו של
הילד ואטימות מבטו הצביעו באופן ברור על הסיבה למחלתו ,ה ְׁז ָּחא ִלי ָּיה.
49בוקר טוב אדוני ,הכנס בבקשה
64
