Page 79 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 79
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק רביעי ִ -י ְׁש ֶכּנּו ָּנ ָּחש
' ֹּחפר גּו ָּמץ ,ב ֹּו ִיּפ ֹּול,
ּו ֹּפרץ ָּגדרִ ,י ְׁש ֶכּנּו ָּנ ָּחש'( .קוהלת י ,ח')
ניסן ,ה' ש"ס [פברואר 1600למניינם]
אל־ ִדי ְׁיסיר ( ְׁג' ֶבל ִי ְׁפראן) ,דרום ההר המערביְׁ ,ט ִריּפ ֹּו ִליטניה.
בבוקר אביבי של ראשית ניסן ,עת מרבדי כּו ְׁסבר ירוקים ְׁמ ַּבשמים את
אוויר ההר ושמים נטולי עב מבטיחים אך טוב לברואי עולם ,הגיע המלאך
המבשר .בבלויי סחבות מטונפות וחשרת זבובים נלווית לו כפמליה
הסתובב ילד מבוהל ,בנה הגדול של ָּח ְׁר ָּמה ,והוא קורא ב ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנית ' ַּיא
ָּקא ִדי ֶאל־ ָּיאהּוד!'.
שעה ארוכה תעה הילד הקורא בסמטאות ,מבלי שאיש יעזור לו וכל
הרואים אותו מתרחקים מצחנת עוניו .ולא היה נגאל ממצוקתו אלמלא
הטריפו קריאותיו דעתה של ִנ ְׁס ִר ָּיה ָּר ַּכאח אשר הייתה מוכנה לסבול כל דבר
מלבד צעקות ילדים [כפי שלמדו ,בכאב ,כל ילדי אל־ ִדי ְׁיסיר] .בחמת זעם התפרצה ִנ ְׁס ִר ָּיה
מביתה ,אחזה באוזן הילד המבועת וגררה אותו ,בועט וצורח ,לפתח ביתו
של ה ִרי ִבי.
כאשר יצא ִרי ִבי ִמי ָּשאל אל פתח חצר ביתו התקשה להבין דבר מגמגומו
של הילד שסירב להירגע .הן אמר לאמו כי מפחד הוא להיכנס ל ַּחא ַּרת55
ֶאל־ ָּיאהּוד ,מקום שידועים תושביו בחיבתם לדם ילדים ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים! ואז
הגיעה ה ַּסא ְׁחרה 56ה ַּי ֲאהּו ִד ָּיה וניסתה לחטוף אותו ורק צווחותיו ותחינותיו
לא ֲא ָּללה אילצו אותה לשמוט אותו בכניסה לביתו של ה ָּקא ִדי .לאחר שני
סבבים של התזת מים צוננים מלווים בסטירות לחי אבהיות הצליח ִרי ִבי
ִמי ָּשאל להרגיע את הילד ושאל לרצונו .מהמילה ' ִי ְׁדה ֶאש' [מתעלף ,ב ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנית]
אשר חזרה בין שיהוקיו המבוהלים הבין כי איבד אחיו הקטן את הכרתו.
55שכונת
56המכשפה
69
