Page 76 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫ַּה ְׁמ ַּלמד ָא ָּדם ָּד ַּעת‪:‬‬ ‫ְׁלה ֹּו ִדי ַּע ִש ְׁמָך ְׁל ָּצ ֶריָך‪,‬‬
‫ִמּ ָּפ ֶניָך ג ֹּו ִים ִי ְׁר ָּגזּו‪:‬‬ ‫ְׁו ָּע ִשי ִתי ְׁבַאף ּו ְׁבח ָּמה ָּנ ָּקם‬
‫ֶאת ַּהג ֹּו ִים ֲא ֶשר ֹלא ָּשמעּו‬ ‫ִכי ֶק ֶצף ַּלה' ַּעל ָּכל ַּהג ֹּו ִים‬
‫ְׁוח ָּמה ַּעל ָּכל ְׁצ ָּבָאם‬
‫ֶה ֱח ִרי ָּמם‪,‬‬
‫ְׁנ ָּת ָּנם ַּלָּּט ַּבח‪:‬‬ ‫ָּג ַּע ְׁר ָּת ג ֹּו ִים ִא ַּב ְׁד ָּת ָּר ָּשע‬
‫ְׁש ָּמם ָּמ ִחי ָּת ְׁלע ֹּו ָּלם ָּו ֶעד‪:‬‬
‫ב ֹּו ָּשה ִא ְׁמ ֶכם ְׁמ ֹּאד‬
‫ָּח ְׁפ ַּרה י ֹּו ַּל ְׁד ְׁת ֶכם‬ ‫ִהּנה ַא ֲח ִרית ג ֹּו ִים ִמ ְׁד ָּבר‬
‫ִצ ָּיה ַּו ֲע ָּר ָּבה‪50.‬‬

‫שבע פעמים חזר ִרי ִבי ִמי ָּשאל על שבעת הפסוקים ומחזרה לחזרה‪ ,‬הלך‬
‫והתבהר זיגוג מבטו של הילד ובמקום האפרוריות התפשטה בעורו אותה‬
‫אדמומיות שחומה אשר צורבת השמש בילדי ההר‪ .‬עם תום החזרה‬
‫השביעית‪ ,‬פקח הפעוט את עיניו ופרץ בבכי תמרורים למראה האיש הזר‬
‫הרכון מעליו‪ ,‬זועק לאמו כי תציל אותו‪ .‬בחיוך מלא הקלה הרים ִרי ִבי‬
‫ִמי ָּשאל את הילד הבוכה והעבירו לידי אמו‪ .‬כשראה כי מתקשה הילד‬
‫להירגע‪ ,‬שלף מילקוטו תמר יבש שאת גלעינו החליף שקד קלוי והושיט‬
‫לילד‪ .‬כיוון שגבר רעבונו על חשדנותו‪ ,‬הושיט הפעוט יד כמושה וחטף את‬
‫התמר הממולא‪ ,‬בולעו בבהילות מבלי ללעוס כמעט‪ ,‬שמא יתחרט האיש‬

‫המוזר ויחטוף מתנתו בחזרה כפי שנהגו להתל בו דודיו המרושעים‪.‬‬
‫בזמן שהתבונן ִרי ִבי ִמי ָּשאל בילד בשביעות רצון‪ ,‬הרימה לפתע ָּח ְׁר ָּמה‬
‫מבטה ועיניהם נפגשו לפרק זמן ארוך יותר משהעז אי פעם ִרי ִבי ִמי ָּשאל‬
‫להביט בעיני אישה‪ ,‬אף לא ְׁר' ָּזא ַּלה אשתו‪ .‬חזרת בנה הגדול לחּושה העירה‬

‫‪ 50‬שבעת‪-‬פסוקי‪-‬הגויים קובצו מספרי תהילים‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬ירמיהו ומיכה‪.‬‬

‫‪66‬‬