Page 80 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 80
ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ִרי ִבי ִמי ָּשאל הצליח לכבוש התרגשותו ולהפגין סבר פנים אדיש תוך
שהוא מחליף מבטי סלידה עם אשתו ובנותיו המביטות במחזה מפינה
מרוחקת בחצר ,בטווח ביטחון ראוי מן הערל הקטן .בגלגול עיניים ואנחה
רמה ,מבהיר לצופים הסקרנים כמה מאוסה בעיניו המשימה שנכפתה עליו,
אמר ב ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִניתִ ' ,אי ְׁר ַּג'א ְׁע ִא ַּלא ו ָּוא ְׁל ִדיתק ּוַא ְׁח' ַּב ְׁר ָּהה ִל' ָּאּ ָּנא ַּג'א ִאי .57אחר
הכתיף את ילקוט ְׁק ִמי ָּעא ַּתיו ,פרש ידיו לצדדים כלפי ְׁר' ָּזא ַּלה אשתו ,מדגיש
שוב מורת רוחו ויצא בעקבות הילד במורד אל ה ְׁב ָּחא ְׁב ַּחא.
כשהגיע מתנשף אל ה ְׁב ָּחא ְׁב ַּחא גילה כי עליו לפלס דרכו בקהל סקרנים
אשר שמעו מהילד כי ו ַּוא ִליָּ 58יאהּודי מגיע להציל את אחיו .לרגע נעצר
אולם מייד נבקעה חומת הסקרנים לימינו ולשמאלו ,מאפשרים ביראת
כבוד את מעבר הו ַּוא ִלי ֶאל־ ָּיאהּודיִ .רי ִבי ִמי ָּשאל פסע בין שתי חומות
האנשים הדוממות כאשר לפתע נשברה השתיקה בגסות,
' ַּיא ִאי ְׁבן א ְׁל־ ְׁקרּוד! ַּיא ִאי ְׁבן א ְׁל־ ַּח׳ ַּנא ִזיר! '59קרא פרחח קטן שהתלהב
למלא חובתו של המאמין בראותו ַּכאפר ָּיאהּודי .אולם בעוד האומלל
מצפה לתשואות מתלהמות מן הקהל ,הפילה אותו ארצה חבטת ידה
השרירית של כובסת זקנה ,מצילה מבעוד מועד את הקהל מכעסו של
הו ַּוא ִלי ֶאל־ ָּיאהּודי אשר בהבל פיו מסוגל לשלח בהם את בני בריתו
הטמאים ,ה ְׁר'ו ָּואל וה ְׁג'נּוןִ .רי ִבי ִמי ָּשאל הודה בליבו לצּור־ ִי ְׁש ָּראל ואף
שהשיאו ליבו לרוץ ,המשיך לצעוד במתינות לבל יבחינו הכלבים בפחדו.
כשהגיע לחושה של ָּח ְׁר ָּמה הסיט ִרי ִבי ִמי ָּשאל את פרוות הכבש הבלויה
שכיסתה את הפתח ,כפף קומתו הגבוהה ונכנס אל אפלולית החושה .מספר
רגעים נותר על מקומו ,מאפשר לריאותיו להסכין עם הסירחון הנורא
57שוב לאמך ואמור לה כי אני מגיע
58אדם קדוש (באסלאם)
' 59בן-הקופים ,בן-החזירים' – על פי "ועשה (א ֲא ָּללה) אותם (היהודים) קופים
וחזירים" ,הקוראן ,סּו ַרת ַאל־ ַמא' ִאי ַדה.
70
