Page 83 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 83
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
כשהרגיש כי עולה חום גופו של הילד וקצב נשימותיו מתגבר הרחיק ִרי ִבי
ִמי ָּשאל פניו ממנו ואכן ,ההתעטשות המצופה הגיעה .הוא המתין עד אשר
ז ֹּורר הילד שבע פעמים כנדרש ,חייך אליו ברכות וקם מעליו.
ניגש ִרי ִבי ִמי ָּשאל והסיט את מסך פתח החושה ומצא את ָּח ְׁר ָּמה כורעת,
ראשה מורכן והיא אינה מעזה להרים מבטה .וכאילו לא די היה בגבולות
שחצה והגדרות שפרץ עד אותו הרגע ,שלח ִרי ִבי ִמי ָּשאל את ידו אל סנטרה,
הגביה ראשה בעדינות ואמר,
'גורשה ה ְׁז ָּחא ִלי ָּיה ,בנך יחיה'.
בבכי נרגש התרוממה ָּח ְׁר ָּמה והטילה עצמה על חזה מושיעה .ואף שהיה
עליו להדפה ,כמעשה גי ֲח ִזי ַּב ֻש ַּנ ִמית ,הניח לה .כמעשה ֱא ִלי ָּשע איש
האלוקים ,ביודעו כי נפשה מרה לה ולא פחות ,כיוון שהיה בעצמו זקוק
לחיבוק .באותו רגע של חמלה בו נצבו השניים חבוקים ושאבו ניחומים
האחד מן השניה ,נשמעה מהלומה חזקה ובעקבותיה קרס קיר החושה ואור
היום הציף את אפלוליתהִ .רי ִבי ִמי ָּשאלָּ ,ח ְׁר ָּמה עדיין בזרועותיו ,הסב ראשו
לאחור וליבו קפא בחזהו .על הריסות קיר הבוץ הרעוע של החושה עמד
גבר בעל עיניים מרושעות והניף לעומתו גרזן.
היה זה ַּג' ָּלאל בּוט ַּנאס ,גיסה הבכור של ָּח ְׁר ָּמה .פניו מחוטטות ועינו
האחת סתומה מדקירת סכינה של אישה שניסה לאנוס ,חשף ַּג' ָּלאל באיום
את שיניו השחורות אל ִרי ִבי ִמי ָּשאל .מאחוריו ניצבו שני אחיו התאומים,
כפות ידיהם גדולות כקורנס ומוחם כגרגיר שעורה ,צמודים כתמיד לישבנו
של ַּג' ָּלאל אשר התייחס אליהם כעבדיו והשכיר אותם ככלי משחית
אנושיים לכל המרבה במחיר.
'מה אתה חושב ַּיא אי ְׁבן־ ֶאל־ ָּשרמּוטה' שאג ַּג' ָּלאל' ,אם אח שלי לא פה,
אתה יכול לחלל את כבוד משפחת בּוט ַּנאס?!'.
'אני נשבע לך בכבודי ובכבוד משפחת ַּרחּום' ענה ִרי ִבי ִמי ָּשאל והתנתק
במהירות מזרועותיה של ָּח ְׁר ָּמה' ,דבר לא עשיתי לפגוע בכבוד משפחתך
73
