Page 86 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 86
ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
הגבר המוכה הרים את ראשו וניסה לומר כי אינו מקלל אולם מפיו
המרוסק לא יצאה אלא יבבת צער איומה מלווה ברסס דם וחלקי שיניים
הניתזים סביב .מראה פניו המעוותות ,המרובבות בדם ,הבעית לב הסקרנים
הנדחקים אל ה ָּמ ְׁד' ָּב ַּחה לראות במחזה ואחת מהם ,זקנה למודת נסיון,
פצחה בזעקות אזהרה,
' ִבי ִי ְׁל ַּעאן ֲעלי ָּנא! '68צווחה והחלה לנוס במהירות ,כאילו שבו ימי
נעוריה' ,ברחו! הצילו עצמכם! מי שיישארַּ ,ח ְׁר ָּפא ֲע ָּלא־ ָּראס ֹּו 69כל ימיו'.
אספסוף המתלהמים ,אלו אשר אך לפני רגע הסיתו את הבריון לבצע את
זממו ,פתחו במנוסת בהלה לכל עבר ,מתרחקים מזירת הטבח המרגשת
שבין רגע הפכה מקוללת .רק קומץ מעושי דברו של ַּג' ָּלאל נותרו לצידו
מהוססים וחרדים מתלבטים מה מסכן אותם יותר ,זעמו של מנהיגם או
קללת ה ָּיאהּו ִדי .אז ניגש אל ַּג' ָּלאל ִאי ְׁד ִריס ,הזהיר והפחדן שבניהם ולחש
באזנו,
'אולי באמת לא כדאי להסתבך עם קללת הו ַּוא ִלי ה ָּיאהּו ִדי?' שאל ומייד
הסביר את עצמו' ,לא שאני מפחד ממנו! אבל אנשי ה ְׁב ָּחא ְׁב ַּחא ,טפשים
וכל דבר רע שיקרה מהיום והלאה ,יאשימו את ַּג׳ ַּמא ַּעת ַּג' ָּלאל בּוט ַּנאס
שהביאה עליהם קללה!'.
ַּג' ָּלאל התלבט .בהיעדר עידוד ההמון ,שבה אליו פחדנותו .הוא הבין כי
קללת ה ָּיאהּו ִדי ,סכנה איומה היא .מצד שני ,זה עתה הכריז באזני כל כי
חילל ה ָּיאהּו ִדי את כבוד משפחתוִ .אי ְׁד ִריס ,חמ ֹּור היודע לב בעליו ,הבין
מצוקתו של ַּג' ָּלאל וניסה להציע פתרון.
'אנחנו צריכים לחשוב גם על האח שלך' אמר ל ַּג' ָּלאל' ,הן את כבודו
חילל ה ָּיאהּו ִדי .חוסר הגינות הוא לגזול ממנו את זכותו לנקום'.
אפילו אידיוט כ ַּג' ָּלאל ידע לזהות חבל הצלה המושט לו ומייד נאחז בו.
הוא קרב אל ה ָּמ ְׁד' ָּב ַּחה ,במרחק בטוח מן הו ַּוא ִלי ה ָּיאהּו ִדי וקללתו והכריז
בקול חזק ,שישמעו כל הפחדנים שנמלטו והסתתרו מרחוק,
68הוא מקלל אותנו
ְ 69מ ֵּא ָּרה ַעל רֹּאשֹו
76
