Page 94 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 94

‫ספר שני – ִרי ִבי ִמי ָּשאל ַּרחּום‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫'אולי שכח אותו אבי בבית אחד מהשכנים?' ניסה ָּפא ִלי‪' ,‬אצל מי ביקר‬
                                   ‫בימים האחרונים‪ ,‬את זוכרת אולי?'‪.‬‬

‫' ַּלא י ַּא‪-‬וּו ְׁל ִדי‪ ,‬אביך מעולם לא איבד את ילקוטו ולא שכח אותו בשום‬
‫מקום!' קבעה ְׁר' ָּזא ַּלה נחרצות‪' ,‬גנבו אותו! ה ְׁג'נּון או ה ְׁר'ו ָּואל‪ .‬כעת‪ ,‬הם‬
‫מפעילים את ה ְׁק ִמי ָּעאת נגדנו' אמרה וסיכמה את המצב כשהיא חובטת‬
‫בשתי ידיה על ראשה‪' ,‬י ַּא‪ְׁ -‬נ ָּהאר ֶא‪ְׁ -‬ח ָּראף! ָּטאח מאזָאל‪ִ 77‬רי ִבי ִמי ָּשאל!'‪.‬‬
‫ָּפא ִלי נאלץ להעריך מחדש את המצב‪ .‬גם אם עמד ילקוט ה ְׁק ִמי ָּעאת‬
‫לרשותו‪ ,‬ספק אם היה מסוגל להתמודד עם ג'ין ח' ֹּו ַּפא כה אלים שהצליח‬
‫להשתלט על ִרי ִבי! על ִרי ִבי‪ ,‬למען השם‪ ,‬לא על אישה יבבנית! באין כלי‬
‫ֻא ְׁמנּות ֹּו בידו‪ ,‬הריהו כחופר בסלע באצבעותיו‪ .‬עליו להתפכח מאשלייתו‬

   ‫כי הוא‪ ,‬פרח ִרי ִבי ִין‪ ,‬יוכל לבדו לגרש את ג'ין ח' ֹּו ַּפא ולהציל את אביו‪.‬‬
‫'רוץ לאל־ ְׁקסיר‪ ,‬לביתו של ע ָּא ִמי‪ִ 78‬רי ִבי ִּפ ְׁנ ָּחס' פקד על ְׁחז ָּקה‪' ,‬שיבוא‬
‫במהירות! ואל תשכח להגיד לו שיביא עמו את ילקוט ה ְׁק ִמי ָּעאת שלו ולא‬

                         ‫יסמוך על הילקוט של אבא‪ ,‬כיוון שהוא אבד'‪.‬‬
‫' ְׁס ַּתא ַּנא ְׁשו ִוי ַּיה י ַּא‪-‬וּו ְׁל ִדי‪ ,‬ב ְׁל ַּע ֶקל‪ '!79‬עצרה ְׁר' ָּזא ַּלה בבנה‪' ,‬אם יראה‬
‫ִּפ ְׁנ ָּחס בחרפתו של אביך‪ ,‬תדע על כך גם ָּש ְׁהלּו ַּלה‪ ,‬אשתו ארוכת הלשון‬
‫ורעת הלב‪ .‬ואם תדע ָּש ְׁהלּו ַּלה‪ ,‬יתפשט הסיפור ב ְׁג' ֶבל ִי ְׁפראן כאש בנעורת'‪.‬‬
‫'זה עתה התעלף אבינו בבית הכנסת ונמלט ממנו בזעקות אימה לעיני כל‬
‫המתפללים' ציין ָּפא ִלי ביובש‪' ,‬אין בית באל־ ִדי ְׁיסיר שלא דש בסיפור‬
‫בשעה האחרונה‪ .‬ברגעים אלו ממש‪ ,‬עושות נשים נרגשות את דרכן לבתי‬
‫קרוביהן באל־ ְׁמ ָּע ִנ ִיין ובאל־ ְׁקסיר‪ ,‬לשתפם בחדשות המסעירות‪ .‬לא אתפלא‬
‫אם הידיעה תגיע לבית דודי באל־ ְׁקסיר עוד לפני שיגיע ְׁחז ָּקה‪ .‬מוטב‬
‫שנפתור את הבעיה בעזרת ִרי ִבי ִּפ ְׁנ ָּחס ולא נדאג מלשונם של הבריות ברגע‬

                                                   ‫זה' קבע בתקיפות‪.‬‬

                                            ‫‪ 77‬הו יום ארור‪ ,‬נפל מזלו של ִרי ִבי ִמי ָּש ֵּאל‬
                                                                               ‫‪ 78‬דודי‬

                                                     ‫‪ , 79‬המתן מעט בני‪ ,‬חשוב בהגיון‬

                                     ‫‪84‬‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99