Page 95 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 95
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ְׁחז ָּקה יצא לדרכו ולאחר כשעתיים ,הזמן הנדרש להגיע לאל־ ְׁקסיר ולשוב
חזרה ,שב והודיע' ,הוא בא!'.
רגעים ספורים מהכרזתו החגיגית של ְׁחז ָּקה הופיע בפתח החצר דודם
ִרי ִבי ִּפ ְׁנ ָּחס ,מתנשף ושטוף זיעה מבהילות הדרך ומהתרגשות .לאחר
שהשיב את ליבו במעט מים צוננים ,פרק ִרי ִבי ִּפ ְׁנ ָּחס ילקוטו מעל שכמו,
שלף בזריזות פיסות קלףַּ ,ס ְׁמ ָּמ ִנים ּו ְׁב ִזיְך שמן וערך אותם סביבו על מחצלת
והחל בהכנת כ ִתי ָּבאת לאחיו .כ ִתי ָּבא ראשונה מסר לאשת אחיו והורה לה
לטחון את הקלף במים ושמן ולהשקות בו את החולה ,כ ִתי ָּבא שנייה תחב
בעצמו תחת אבנטו של החולה כנגד מקום הטחול ,האבר בו שוכן הפחד
וכ ִתי ָּבא שלישית הניח תחת מראשותיו של ִמי ָּשאל השוכב ללא זיע על
מחצלת השינה ורק שפתיו נעות ללא קול.
'כעת זה רק עניין של זמן .פשוט לחכות' אמר ִרי ִבי ִּפ ְׁנ ָּחס ,מניח ידיו על
מותניו בהפגנת בטחון אשר השיגה את הרושם ההפוך בעיני ְׁר' ָּזא ַּלה.
'תמתין למה?' אמרה בכעס 'למשיח בן דוד?! זה כל שיודע אתה לעשות?
שלוש קמיעות ּו ְׁח' ָּלאס?'80
'א ְׁס ְׁבא ִרי י ַּא-מ ְׁרת-ח' ֹּויָאה '81אמר ִרי ִבי ִּפ ְׁנ ָּחס בהתגוננות' ,לא סיימתי' פנה
אל אחייניו ואמרָּ ' ,פא ִלי ו ְׁחז ָּקה ,לכו ואספו את ילדי הכפר הקטנים לבית
הכנסת .הושיבו אותם על המחצלות וקראו איתם ,על הסדר ,את הפרקים
הבאים;
פרק ג' בחבקוק – 'ת ִפ ָּלה ַּל ֲח ַּבקּוק ַּהּ ָּנ ִביא ַּעל ִש ְׁג ֹּינ ֹּות' ,פרק ז' בתהילים
– ' ִש ָּגי ֹּון ְׁל ָּד ִוד ֲא ֶשר ָּשר ַּלה' ַּעל ִד ְׁברי כּוש ֶבן ְׁי ִמי ִני' וסיימו בפרק מ"ו,
' ֱאֹל ִקים ָּלנּו ַּמ ֲח ֶסה ָּו ֹּעז ֶע ְׁז ָּרה ְׁב ָּצר ֹּותִ ,נ ְׁמ ָּצא ְׁמ ֹּאד' .כשתסיימו את ֱאֹל ִקים ָּלנּו
ַּמ ֲח ֶסה ,התחילו שוב בת ִפ ָּלה ַּעל ִש ְׁג ֹּינ ֹּות ,בלי להפסיק לרגע .והקפידו
80וזהו
81סבלנות ,אשת-אחי
85
