Page 226 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 226

‫מסכת מכות‬  ‫‪226‬‬

‫יתנו העדים‪ ,‬ולא מחייבים את העדים לתת את כל הכתובה חוץ מטובת הנאתה‪ ,‬שמא לא היה מפסיד‬
                                 ‫בעדותם כל כך‪ ,‬שאף עתה כשהם זוממים‪ ,‬שמא ימות מחר ותגבה הכל‪.‬‬

‫אמר רב פפא‪ ,‬אכן שמים את הנזק שעשו העדים באשה כרב נתן‪ ,‬ואולם‪ ,‬אף על פי שהעדים מפסידים‬
‫לו גם את נכסי המלוג בעדותם‪ ,‬שאין הוא יכול עוד לאכול פירות בחייה ולירש אותה במותה‪ ,‬שמים‬
‫רק את הנזק שהעדים עשו לכתובתה של האשה‪ ,‬ולא ישלמו לו העדים אלא העודף בכתובתה על דמי‬

                                                           ‫ספיקה של האשה‪ ,‬אבל לא את נכסי המלוג שלה‪.‬‬

‫במשנה כתוב‪' :‬מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו אלף זוז על מנת ליתנן לו מכאן ועד‬
‫שלשים יום'‪ ,‬והוא אומר 'מכאן ועד עשר שנים'‪ .‬אמר רב יהודה בשם שמואל‪ :‬המלוה את חבירו לעשר‬
‫שנים – שביעית משמטתו‪ ,‬ועל אף שבשעת ההלוואה אין אנו קוראים במלווה (דברים טו‪ ,‬ב) ֹלא ִי ֹּגש‬
‫ֶאת ֵר ֵעה ּו ְׁו ֶאת ָא ִחיו ִּכי ָק ָרא ְׁש ִמ ָּטה ַלה'‪ ,‬לאחר עשר שנים‪ ,‬כאשר תגמר ההלוואה‪ ,‬הרי תעבור שמיטה‪,‬‬
‫וקוראים במלווה "לא יגוש"‪ .‬רב כהנא מקשה על דבריו מהפסק של משנתנו‪ :‬אומדים כמה אדם רוצה‬
‫ליתן ויהיו אלף זוז בידו‪ ,‬בין ליתן מכאן ועד שלשים יום ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים; ואם אנו‬
‫אומרים שביעית משמטתו‪ ,‬צריך לשלם את כל דמי ההלוואה! אמר רבא‪ :‬במשנתנו מדובר במקרה‬
‫שאדם מלוה על המשכון או שהוא מוסר שטרותיו לבית דין‪ ,‬שכן כתוב במשנה‪ :‬המלוה על המשכון‪,‬‬
‫והמוסר שטרותיו לבית דין – אין משמיטין‪ .‬ויש אומרים את דברי רב יהודה בשם שמואל הפוך‪:‬‬
‫המלוה את חבירו לעשר שנים – אין שביעית משמטתו‪ ,‬ועל אף שבסופו של דבר תעבור השמיטה‬

                                             ‫והוא יבוא לידי "לא יגוש"‪ ,‬עכשיו לא קוראים בו "לא יגוש"‪.‬‬

‫עוד אמר רב יהודה בשם שמואל ביחס לשמיטת כספים‪ :‬האומר לחבירו 'על מנת שלא תשמטני‬
‫שביעית' – שביעית משמטת‪ .‬ומפרשת הגמרא בתחילה‪ ,‬שזהו תנאי על מה שכתוב בתורה הוא‪ ,‬וכל‬
‫המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל‪ .‬אמנם‪ ,‬שנינו ביחס לאונאה שאם אדם אומר לחבירו 'על מנת‬
‫שאין לך עלי אונאה' – רב אומר‪ :‬יש לו עליו אונאה‪ ,‬ושמואל אומר‪ :‬אין לו עליו אונאה‪ .‬ולכאורה‪ ,‬גם‬
‫כאן היה על שמואל לפסוק שאין השביעית משמטתו‪ .‬אמר רב ענן‪ ,‬שמואל אמר לי בפירוש‪ ,‬שאם‬
‫אמר אדם בזמן שמכר 'על מנת שאין לך עלי אונאה' – אין לו עליו אונאה‪ ,‬אך אם הוא אמר 'על מנת‬
‫שאין בו אונאה' – הרי יש בו אונאה‪ .‬וכך גם כאן‪ ,‬אם אומר אדם לחבירו בשעת ההלוואה 'על מנת‬
‫שלא תשמטני בשביעית' – אין שביעית משמטתו‪ ,‬אך אם הוא אומר 'על מנת שלא תשמטני שביעית'‬

                                                                                             ‫– שביעית משמטתו‪.‬‬

‫בברייתא שנינו המלוה את חבירו סתם – אינו רשאי לתובעו פחות משלושים יום‪ .‬סבר רבה בר בר חנה‬
‫לפני רב לומר‪ ,‬שזהו דווקא אם מלוה בשטר‪ ,‬שכן לא עשוי אדם לטרוח ולכתוב שטר לפחות משלשים‬
‫יום‪ ,‬אמר לו רב‪ :‬כך אמר רבי חייא דודי‪ :‬אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה‪ .‬וכך גם שנינו‬
   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231