Page 29 - נפלאות בהעלֹתך תשפ

‫ךתלעהב | םינג ןיעמ‬ ‫‪29‬פ‬
‫פרקי אבות‬
‫פרק ב‬

‫על המשנה להלן (פ“ה מ“י) “שלי שלך ושלך‬ ‫בור ועם הארץ‬
‫שלי עם הארץ — שנהנה ומהנה בשוה‪ ,‬וזהו‬
‫ישובה של הארץ‪ ,‬אבל אינו יודע קרא דכתיב‬ ‫משנה ה‬
‫׳ושונא מתנות יחיה׳‪ .‬וזהו לשון עם הארץ האמור‬
‫בכל מקום‪ ,‬שרוצה בתקונה של הארץ אבל אין‬ ‫הּוא ָה ָיה אֹו ֵמר ֵאין ּבּור ְיֵרא ֵח ְטא‬
‫בו חכמה להבדיל בתקונין הראויין“‪ .‬גם כאן‪,‬‬ ‫ְוֹלא ַעם ָה ָאֶרץ ָח ִסיד‪...‬‬

‫עם הארץ הוא אדם טוב עם כוונות טובות אבל‬ ‫מפרש הברטנורא “בור — ריק מכל דבר‬
‫חסרה לו את חכמת התורה כדי להבין בתיקונים‬ ‫ואפילו בטיב משא ומתן אינו יודע‪ .‬והוא גרוע‬
‫הראויים (כמו הרבה אנשים טובים שעוסקים‬ ‫מעם הארץ‪ ....‬ולא עם הארץ חסיד — אבל ירא‬
‫בפוליטיקה היום‪ .)...‬ממילא נלמד שלהיות חסיד‬ ‫חטא אפשר שיהיה‪ ,‬שהרי הוא בקי בטיב משא‬
‫אמתי פירושו לדעת לתקן נכון את החברה‬ ‫ומתן“‪ .‬כלומר‪ ,‬בור הוא אדם שאינו מבין בעניני‬

‫והמדינה לפי תורה!‬ ‫העולם‪ ,‬בעסקים‪ ,‬כשדה בור שאינו חרוש‪ .‬האדם‬
‫צריך להיות כשדה חרוש‪ ,‬לחרוש פירושו גם‬
‫פירוש נוצר חסד‬ ‫לחשוב בעומק‪ ,‬מחשבה העושה ׳חריצים׳ במח‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬׳עם הארץ׳ כאן הוא אדם טוב‪,‬‬
‫הרבי מקאמרנא בפירושו נוצר חסד מפרש‬ ‫מעורב בחברה ומנהל מערכת יחסים תקינה עם‬
‫בדרך אחרת לגמרי‪ :‬הּבּור הוא אחד שלומד תורה‪,‬‬ ‫אחרים‪ ,‬אע“פ שלא למד תורה‪ .‬לכן עם הארץ‬
‫מתפלל ומקיים את כל המצוות בהידור‪ ,‬אבל הוא‬ ‫יכול להיות ירא חטא‪ ,‬כי יראה פירושה רגישות‪,‬‬
‫ורגישות לחטא כלפי הקב“ה מתחילה ברגישות‬
‫כמו ּבֺור מים עומדים‪“ ,‬כמו שהוא אתמול כך‬
‫הוא היום“‪ ,‬ללא התחדשות בעבודתו‪ .‬בור כזה‬ ‫כלפי אנשים אחרים!‬
‫בּור = יצחק‪ .‬מיצחק נלמד איך להפוך שדה‬
‫אינו ירא חטא — חטא פירושו חסרון ומי שאין‬ ‫בור לשדה חרוש‪“ :‬ויצא יצחק לשוח בשדה“‬
‫לו תחושה פנימית של החטאה־החמצה בכך‬ ‫(ויצחק קרא למקום המקדש שדה) — יצחק‬
‫שאינו מתחדש‪ ,‬לא יוכל להרגיש גם החטאות‬ ‫יוצא לשדה לעשות חשבון נפש‪ ,‬לחרוש בנפש‬
‫אחרות בעבודת ה׳ כי הוא מושלם בעיני עצמו‪.‬‬ ‫פנימה‪ ,‬ולהתפלל לפני ה׳ מקרב איש ולב עמוק‪.‬‬
‫גם פירוש זה מתקשר ליצחק [=בור]‪ ,‬בעל מדת‬ ‫כך חורשים את השדה והופכים להיות יראי חטא‪.‬‬
‫היראה‪ ,‬שהרי עבודת יצחק היתה לחפור בארות‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מיצחק יוצא עשו “איש שדה“‪ ,‬זהו‬

‫ולמצוא מים חיים‪.‬‬ ‫שדה בור שאינו ירא חטא‪.‬‬
‫להשלמת הדברים נלמד מפירוש הברטנורא‬
‫ומיהו עם הארץ? זהו “צדיק אמת‪ ,‬קדוש‬
‫וטהור“‪ ,‬אלא שלא הגיע לבחינת ׳אין ממש׳!‬

‫אחרי כל עבודת הקודש שלו‪ ,‬במקום מאד פנימי‬
‫יש לו איזו ׳פניה׳ דקה לעצמו (הוא מרגיש ׳אני‬
‫עובד את ה׳׳) ולא הגיע לבטול מוחלט‪ .‬אחד כזה‬
‫אינו יכול להיות חסיד! חסיד הוא “המתחסד‬
‫עם קונו“‪ ,‬ללא פניה לצורך עצמו‪ ,‬אפילו פניה‬
‫דקה שבדקות‪ ,‬וכל עבודתו היא רק להגדיל את‬

‫שם ה׳ בעולם‪.‬‬