Page 10 - מאורות הכשרות גליון 7 תשרי תשפ- חרקים
P. 10
הרב אבי קוזמן שליט"א
הרבנות הראשית לישראל
נידון :ריבות תות שדה
מו"ר עטרת ראשנו מר"ן מלכא גאון עוזנו זצוק"ל שהשיעור הרבה יותר מה 10%-של לפני שנתחיל לדון בעניין הנ"ל ,לפנינו
רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בספרו שו"ת המשכנ"י (תולעת שני ח"א עמוד צ"ב) .וכן הדבר ידוע שב"ה בתקופה האחרונה בציבור
יחוה דעת חלק ו סימן מז (יורה דעה) שכל בעצם גדר מיעוט המצוי יש ללמוד משו"ת הכללי והירא לדברי ה' נהגו להקפיד מאוד
בדיקה בעניין שתורה אסרה לנו לאכול אבני נזר (אהע"ז סימן כ"ו אות מ' – מ"ד) בענייני תולעים וחרקים הנמצאים בכל מיני
דברים התלויים בבדיקה על ידי ראייה דהגדרתו הוא משלושים עד ארבעים אחוז, מאכלים .אבל לפני הכל ,נברר את הדברים
וכל זה בראייה טבעית ,אבל לא ע"י ראייה מבחינה הלכתית אם בכלל דרוש לבדיקה
ופחות הוי מיעוטא דמיעוטא ע"ש.
במיקרוסקופ וזכוכית מגדלת. התותים לפני ייצור ריבות.
.2עיקר חיוב בדיקה ירקות מפני תולעת
וכל שניראה ע"י זכוכית מגדלת ולא ע"י עין .1איזה פרי צריכים לבדוק?
רגילה אין בזה איסור כלל וכך מבואר בספר בית יוסף בסימן פד – מביא את תשובת
"חכמת אדם" (כלל לח סימן מט) וכך כתב הרשב"א (סימן רעד) שכתב ,עדשים ופולים בשולחן ערוך (יורה דעה סימן פד') מבואר
בספר "מאורי אור" (חלק קן טהור חולין וזיתים בלי ספק הרחש מצוי בהם במחובר, שפרי שמצוי בו תולעים חייב בדיקה .והיינו
נח ):וגם הגאון בעל "ערוך השולחן" (סימן ולפיכך אף על פי שבדקו קצתן אין בדיקה דמכלל אזהרת התורה שלא לאכול תולעים
מטהרת חברותיה כי באמת אין רחש מצוי בפרי שיש בו חשש תולעים אין לאכול בלי
פד – סעיף לו) ברוב ומכל מקום הוי מיעוט המצוי ,וכל בדיקה ,וראה לגאון מליסא במקור חיים
שמצוי אין סומכין על בדיקת הקצת ולא (ריש סימן תל"א) שכתב שהרבה פוסקים
הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם אפילו על בדיקת הרוב .וכך כתב "כרתי סבירא להו דבדיקה בלא ביטול מדאורייתא,
ודעת (תנינא ,קונטרס אחרון סימן נג) כתב והטעם נראה דסבירא להו דדמי להא
שבדיקה בזכוכית מגדלת לא מעלה ולא ופלתי" (סימן פד – ס"ק – טז). דמבואר ביורה דעה (שם) שפרות שדרך
מורידה מצד הלכה ,שהרי ידוע מה שאומרים להתליע צריכים בדיקה "מדאורייתא" כיון
חוקרים מומחים שאם נסתכל במים איסור והיתר (כלל מא דין – ג) כתב על ספק שזה דבר מצוי .נוסף לכך ,כתב הפרי מגדים
במיקרוסקופ נראה בכל מים אפילו מסוננים ספיקא (שמא לא הוי תולעים ושמא נימחו (שפ"ך ס"ק – ל"ב) שכל פרי שיש חזקה של
תולעים רוחשים ,וממה שאין אנו משגיחים בבישול) והיינו בסתם מיני קטניות ,אבל ג' פעמים שנגוע מתולעים ,אסור לאוכלו בלי
בזה מוכח שבדיקה בכלי זה אין לחוש לה פרטיים במדינה שהוחזקו בכך הו' ודאי ולא בדיקה .הפוסקים אחרונים חילקו – שפרי
שמתליע בתלוש אין צורך לבדיקה וכל זה
אפילו לחומרא. ספק. מדין של ספק-ספיקא – שמא אין תולעים
כלל ,ואם יש תולעים אולי לא פירשו כלל.
וכך כתב הגאון רבי יוסף משאש בשו"ת מים אך מדברי רשב"א אין ראיה כל כך ,דיש וספק-ספיקא מועיל גם באיסורי תורה.וכך
חיים (סימן רנט) שאין לפסול אתרוג שרואים לומר דאף שהוא מיעוט המצוי מכל מקום כתבו הט"ז ,כנה"ג ,לחם פנים ,שולחן גבוה,
ע"י מיקרוסקופ ונמצא בו כמה נקבים או תורת ספק עליו ,ובודאי שאינו נכנס כדבר
חסרונים או חזזיות ,והעלה שהאתרוג כשר ודאי ,ולכן מהני שפיר לצרפו לספק ספיקא. פרי מגדים וזבחי צדק.
למהדרין. מצינו עוד בתשובות הרדב"ז (סימן תשכג) מהו הגדר של מיעוט המצוי?
שכתב שבסתם פולים ועדשים דאף על גב
וכך כתב בשו"ת 'דובב מישרים' חלק א סימן דרגיל להיות בהם תולעים מכל מקום לאו בשו"ת משכנות יעקב – סימן יז' – שיעור
א ועוד כך כתב מורנו הרב בשו"ת יביע אומר חזקה גמורה היא ואז אין צורך לבדיקה יפה. מיעוט המצוי הוא חלק אחד מעשרה .וזו גם
– חלק ד – יורה דעה – סימן כ – אות ב/וגם דעתו של הגרש"ז אוירבך זצוק"ל -שנכון
בתשובות "הפני יהושע" חלק ב (יורה דעה –
בסימן כא – אות ז) סימן כא) כתב שאם שטף הפירות ובישלם לחוש לשיטה הזו.
יש אולי ספק ספיקא להתיר ,שמא לא נשאר
.4בעניין בישול הריבה ,ואם נגיד שזה היה פרי מהתולעים ע"י שטיפה ,ואם תרצה לומר בספר בדיקת מזון כהלכה (עמוד )118כתב
נגוע? שדעתו של הרב שבט הלוי זצוק"ל חלק
נשאר שרץ אחד ,שמא נימוח בבישול. ד' סימן פד וגם דעתו של הגרי"ש אלישיב
עבר ובישל פירות שדרכם להתליע ,כבר
כתב הרשב"א (חולין – נג) ומרן שו"ע פסק ב"ים של שלמה" (פרק ג – דחולין שסימן זצוק"ל לחשוש אפילו לפחות מ.10%
להלכה ביורה דעה סימן פד – סעיף ט ,שאם קג) כתב ליישב המנהג על מה סמכו עולם
בישל בלי בדיקה אם יכול לבדוק – בודק, (לעשות "פאווידל"א") מגודגדניות קטנים הריב"ש (ס' קצא) כתב לעניין עוף טמא,
ואם לא מותר מטעם ס"ס .שמא היה רחש ומבשלים אותם עד שהם נימוחים מבלי ובדיקת סירכא ,ששיעור הוא קרוב
למחצה ,וכך כתב "הבית אפרים" .מצינו גם
או לא ,ואם כן שמא נימוח ונתבטל. בדיקת תולעים. בתשובות הרשב"א בת"ה שבדיקת תולעים
דומה לבדיקת ריאה .ולפ"ז הרבה מהפירות
בשו"ת צמח צדק (פסקים סימן פד – ס"ק כל זה בדבר שרגיל להיות מוחזק בתולעים והירקות שמזהירים עליהם אינם טוענים
– כז) כתב בעינן של פולים ועדשים שמצוי אבל בלי חזקה אין צורך לכך ,דלא צריך
בהם הרחש אסור לאכול בלי בדיקה. בדיקה לכתחילה בלי ריעותא .וגם אם נמצא בדיקה אם אינן קרוב למחצה.
תולעים המועט יהיה בטל בשישים .וכך
וכדמוכח להדיא בתורת הבית (דף פ ע"ב). משמע מדברי הרב יוסף מולכו (סימן יח) וכך להלכה למעשה :מרן הראשל"ץ שליט"א אמר
כתב מורנו ורבנו מר"ן הרשל"ץ בספרו ילקוט לי שצריכים לנהוג במחלקת יבוא כשיטת
הפרי חדש ,וכרתי ופלתי כתבו שזה בכלל המשכנות יעקב ולהחזיק פרי כנגוע אם יש
לא נכנס בגדר ספק שמא לא היה בו רחש. יוסף – איסור והיתר – חלק ב עמוד ריד.
וכיוון שזה לא ספק שקול ,שמא היה בו לו נגיעות יותר גדולה מ.10%
רחש או לא כיון שהוחזק שיש בו רחש ,אף .3עיקר בדיקה מדין תורה באיסור תולעים
דחזי לאצטרופי לספק ספיקא .מכל מקום על ידי ראייה וכך כתב מרן שליט"א – בילקוט יוסף איסור
לכתחילה צריכים לבדוק .מה שאין כן בספק והיתר חלק ב' סימן פד – סעיף יב (עמוד ריא)
ספיקא בפלוגתא דרבוותא או בספקות
* כתבו בשם של מר"ן רבנו עובדיה יוסף
מאורות הכשרות ׀ תשרי תש"פ 10
