Page 24 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל
P. 24
ניתן לראות כי חז״ל מציגים עמדה פטריארכלית כלפי לדעת אברבנאל רק האדם ,כיצור הראשוני ,נברא בצלם
האישה ,כשהאישה נמצאת במקום נחות .ואולם במפתיע אלוהים .האדם שנברא בצלם משויך להשכלה ולרוחניות,
אברבנאל לוקח את פרשנותם של חז״ל והופך אותה בעוד האישה נעדרת שלמות שכלית ,ומשויכת לחומר
לפרשנות המציבה את האישה במקום שוויוני לגבר: הנחות והגשמי.
במחקר מעמיק יותר על פרשנותו של אברבנאל לסיפור
והנה לא ברא את האישה מן הרגליים שהוא גן העדן ,הבחנתי כי אברבנאל מציב טיפולוגיה משולשת
החלק היותר שפל ,כדי שלא תהא בעיניו לדמות האישה :האישה הטובה ,המוצגת לפני החטא,
כשפחה .ולא בראה מן הראש ,כדי שלא תהא האישה הרעה ,המפתה שמוצגת לאחר החטא ,והאישה
בעיניה כגברת הבית .אבל בראה מן הצלע
שבאמצע הגוף ,לשתהיה בבית כמותו .וכבר שלא נבראה בצלם ואין בה שלמות שכלית.
נתנו (חז״ל) טעמים אחרים כפי הדרש בכל
דמותה של חוה
אחד מהאיברים (אברבנאל פרק ב ,כא-כג). האישה הטובה
ניתן לראות בפרשנות זו כי אברבנאל רואה באישה אברבנאל מאפיין את האישה הטובה המוצגת לפני החטא
הטובה שווה לבעלה ,שכן בבית היא לא מעליו כגבירה כאישה שנוצרה על מנת למלא את צורכי הגבר:
ולא מתחתיו כשפחה .אך שוויון זה מוגבל לזירה הביתית,
לתחום הפרטי ,שאליו האישה מודרת על מנת לשרת את לכן היה מהראוי לעשות לו עזר כנגדו ,והיא
האיש ולסייע לו להגשים את שלמותו השכלית במרחב הנקבה שתעבדהו ותתקן לו צרכי הבית
הציבורי .זו אמירה מתקדמת בתקופה שבה מעמד האישה והמזון .ובזה האופן תהיה גם היא הכרחית
לא היה נושא לדיון ,ואף על פי כן ,גם כאן מדגיש אברבנאל בעניין שלמותו ...כדי שיהיה לו פנאי להתעסק
במושכלות ...נקבת האדם הוצרכה להיות לו
את השקפתו לפיה האישה נבראה לשרת את האיש. עזר בעשיית צרכיו ובתיקון מזונותיו וענייני
ביתו ,ולכן היה ראוי שתהיה נכבשת ונשמעת
האישה הרעה אליו בכל אשר יצווה עליה ...ולא תסית אותו
האישה הרעה היא האישה שמבצעת את החטא ומפתה (אברבנאל פרק ב ,כא-כג).
את האדם .את תשובתה של האישה לנחש“ ,ולא תגעו בו״,
האישה הטובה עליה לעסוק בכל העבודות החומריות:
מפרש אברבנאל להיבט המבטא פיתוי מיני: לעבוד ולתקן את כל צורכי הבית והמזון ,כי לאדם אין
יכולת לעסוק בענייני החומר ,עליו לעסוק במושכלות.
והנה הוסיפה האישה במאמרה“ :ולא תגעו בו״, האישה היא החומר המכין את המצע להשכלת השכל .לכן
לפי שהיא חשבה שאדם לא יתקרב ולא יזדווג האישה הטובה היא זו הדואגת לבעלה ופועלת לרווחתו,
אליה כל הימים .וחשבה ,לסכלותה ,שהקדוש במחיר צרכיה שלה .בכך היא משלימה את תכונותיו
ברוך הוא אסר עץ הדעת המוליד תאוות החומריות של האדם ,והופכת אותו לאדם שלם“ .אישה
המשגל לאדם בהחלט; לא באכילה המביא אל טובה״ היא האישה המסורתית והמשפחתית שנתפסה
הניאוף המופלג ,שהיה האדם מעיין בדעתו, כמובנת מאליה .היא איננה מושא ארוטי כי אם אשת הבית
ועיניו הכבד מלהביט באשתו כי יפה .וסיפר
הכתוב ,שהאישה בגסות רוחה ,לא ספרה דבר המופקדת על קיום המשפחה ועל המשכיותה.
מטענותיה לאדם ,אלא נתנה לו לאכול ,כאילו בהמשך פרשנותו של אברבנאל לבריאת האישה
הוא כבוש תחתיה שיעשה מצוותה אחרי מהצלע ניתן למצוא היבטים שוויוניים בפרשנותו לדמות
שנתקלל בעבורה — קראה חוה ,רוצה לומר האישה .בפרשנות זו אברבנאל מציין את פרשנותם של
דברנית ,מלשון“ :יחוה דעת״ (תהלים יט ,ג)
חז״ל לבריאת האישה מהצלע:
(אברבנאל פרק ג ,פס׳ א-יא).
כשבקש הקב״ה לברוא את חוה היה מחשב
בפרשנות זו ניתן להבין כי כוונתה של חוה במשפט “ולא מאיזה מקום לבראותה אמר אם אברא אותה
תגעו בו״ היא החשש של חוה שחלילה האדם לא יגע בה מן הראש תהיה רוחה גסה מן העין תהיה
ולא יקרב ויזדווג עמה .כלומר המרי בצו האלוהי איננו רק סקרנית מן הפה תהיה פטפטנית מן האזן תהיה
באכילה מ״עץ הדעת״ ,אלא כבר בנטייה לתאוות החושים צייתנית מן הידים תהיה גונבת מן הרגלים
והדמיון .כפי שפירש הרמב״ם ,האישה לא רק השתוקקה תהיה פדרנית מה עשה הקב״ה בראו מן הצלע
אל מושאי התאווה ,החושני ּות והדמיונות ,אלא גם רדפה ממקום צנוע כדי שתהיה צנועה (בראשית רבה
אחריהם בפועל ,כלומר החטא לא היה נתון רק במחשבה יח ,ב ,מופיע גם במדרש תנחומא ,וישב פרק ו).
אלא גם ברדיפה בפועל אחר הזיווג והתאוות .בעקבות
24אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל
