Page 3 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל
P. 3
צעירה ,הוא קול השיפוט הפטריארכלי שהיא הפנימה מתעללים .אפלפלד הוא עצמו ניצול שואה ולא היו לו
בתוכה .האישה בעצם רואה את עצמה בראי החברה מעצורים ועכבות .הוא אמר שהאמירה לפיה השואה זיככה
את הנפש היא דיבור ריק .להפך .המגע עם הרוע מטמא.
הפטריארכלית. אפלפלד מתאר כיצד הניצולים מפנימים לחלוטין את מה
שהרודפים שלהם חושבים עליהם .את מה שהמדכא חושב
לאקאן אמר שהאישה אינה קיימת .הוא טען שהיא לא על המדוכא .אמרו על היהודים שהם רוצחי ישו ,עד שהם
קיימת בתרבות ,מרוב שהיא דוכאה כל השנים ,אין לה הפכו בעצמם לרוצחים .קיבלו על עצמם את ההאשמות
גישה לנפש של עצמה .אנחנו לא יודעים מהי אישה ,או
מהי נשיות ,מפני שהכול נעשה כהנגדה לגבריות וכהפחתה והפכו להיות מה שהם הואשמו בו.
לעומת הגבריות .הפמיניסטיות הצרפתיות טענו מולו שהן ראיתי את המהלך הזה בספרות שלו ,וזה חיבר אותי
לספרות הפוסט־קולוניאלית ,מפני שהכלים המפותחים
מגדירות את הנשיות מחדש יום יום. ביותר של הבנת הדיכוי וה ׁ ָשמות שהוא עושה בנפש האנושית
נמצאים בהגות הפוסט־קולוניאלית של אנשים כמו פרנץ
גם לוס איריגארי וגם הלן סיקסו דיברו על נשיות פאנון והומי באבא .הנפש השחורה ושמיכת הטלאים של
וחזרו לשפה .הלן סיקסו קראה לנשים לכתוב את האדם הלבן .מצב שבו לאדם אין מגע עם האותנטיות של
עצמן ויצאה בהצהרה ש״דם הוא דיו״ .הם יצרו עצמו ,מפני שהוא לא מצליח להבחין בתוצר של הדיכוי
שהוא הפנים ,או בין תגובה אותנטית לתגובה לדיכוי״.
חיבור בין גוף לשפה.
פרנץ פאנון מדבר ממש על השפה ,הוא מדבר על
הפמיניסטיות הצרפתיות שונות מהאמריקאיות. שפה שאותה הוא מכנה ״כושונית״ — השפה שהוא
האמריקאיות מושפעות מהתיאוריה של באטלר וההבניה מדבר בה אל השחורים האחרים .הזירה שלו היא,
המגדרית .הצרפתיות עשו מהלך פמיניסטי אחר :מתוך
השונות הרדיקלית אנחנו נייצר היפוך של הפירמידה. בין השאר ,השפה.
המהלך הוא השאלה אם על החברה לחנך לתכונות נשיות
כמו חמלה ,אהבה ,חוסר אגו והקרבה .החברה חונכה על בהחלט .בספר שפרסמתי ״אמנות הסימפטום״ ,על
פי הדגם הגברי ,וגם הנשים חונכו להפגין תכונות גבריות. יצירתו של אפלפלד ,יש פרקים שלמים העוסקים בשפה.
אנחנו בתוך המהפך .אני אומרת חד־משמעית שהמאה הראיתי כיצד הדיכוי מעוות את השפה אצל המדוכאים.
הבאה תעסוק בגבריות .נושא הנשיות כבר נדון מכל יש פונקציות לשוניות שלמות שנמצאות בחסר אצל
הכיוונים .הנשים התפתחו ,אך הגברים לא שינו עדיין את המדוכא לעומת פונקציות אחרות .כמו הפונקציה הפאטית
[שמתמקדת ביצירת קשר בין מוען לנמען והעברה תקינה
עצמם. של מידע — ט״א] שחזקה אצל המדוכא לעומת הפונקציה
הקונטיבית [הבעת בקשה ,משאלה או ציווי — ט״א]
אני דווקא כן רואה שינוי ,והוא בא לידי ביטוי שמאוד חלשה אצלו .לקחתי את הציר הזה של יאקובסון,
אפילו בתרבות הפופולרית .כשזמר שהוא סמל והראיתי איך זה בא לידי ביטוי בתוך הזירה הלשונית.
הגבריות כמו עידן עמדי שר שיר שנקרא ״דמעות פעולות הדיבור של המדוכא הן חלשות .הוא אומר שהוא
סולח ,אבל הוא לא סולח .הוא מבטיח ולא יכול לקיים
של לוחמים״. את ההבטחה .פעולת הדיבור של הניצולים בספרים של
אפלפלד היא פעולת דיבור שבורה לחלוטין .כל השיח
נכון ,אבל שיח הגבריות עדיין רחוק אלפי מילין מהשיח על שמתייחס לאופן שבו המדוכא מפנים את מה שהמדכא
הנשיות .לדעתי זה יקרה בשנים הקרובות .הגברים יצטרכו חושב עליו .ההיברידיות שהומי באבא מדבר עליה ,באה
להגדיר את עצמם מחדש .מהי הגבריות החדשה? הרבה לידי ביטוי ביהודים המתבוללים שניסו לחקות את הנוצרים
מהגבריות הישנה עוברת תהליכים של קרימינליזציה .מה ובזו ליהודים .אפלפלד כתב על היהודים המתבוללים כבר
שהיה בעבר לגיטימי הפך לפלילי .יש הרבה שעדיין לא בשנות השמונים ,הוא תיאר אותם כ״הוויה נוצרית נלעגת״.
מבינים מהם הקודים החדשים .מאוד חבל לי וכואב לי מדהים איך הוא ראה בבהירות את הדפוסים הרגשיים
שאין חינוך למגדר בבתי הספר התיכוניים .זה אחד הדברים
הראשונים שהייתי משנה .הנוער היום צמא לכך .החינוך והאמנותיים שצפים במצבים כאלה״.
בישראל הפך ללא רלוונטי והוא חייב לעבור מהפכה. את מדברת על הפנמת הדיכוי ,וזה מהדהד אצלי את
מאמרן של גילברט וגובאר ״ראי הקיר של המלכה״,
מה הסיבות לדעתך שהחינוך בארץ הוא כזה? שמתייחס לסיפור שלגיה ,וטוען שהקול של הראי
שאומר למלכה שוב ושוב שהיא לא יפה ולא מספיק
חלק מהסיבות הן סיבות היסטוריות ,שהובילו להקמת
בתי הספר המקצועיים ,שזה שערורייה .איך מגיעים למצב
שחצי מהתלמידים מסיימים בלי בגרות .בית ספר כמו
״קדמה״ מוכיח שאפשר להוציא מהילדים הקשים כביכול
בגרות מלאה .מדינת ישראל עוצמת את העיניים אך לא
ירחק היום שהפצצה הזאת תתפוצץ לנו בפנים .פעם גם
אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל 3

