Page 8 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל

‫אם כן הפנימו הילדים את המסר‪ .‬את אשר נבצר מן‬ ‫״ ָר ִצי ִתי ָל ֵתת ָּב ְך א ֹות ֹות‬
‫ה ֵאם להוכיח ולתקן באים היום ילדיה לתקן ולריב את‬ ‫ִל ְכ ּ ֹתב ָּב ְך א ֹו ִת ּי ֹות‬
‫ריבה‪ .‬הם נוקטים בשפת השירה וחרבם היא העט והיא‬
‫ָר ִצי ִתי ִל ְכ ּ ֹתב א ֹו ָת ְך ִּבי‬
‫קולחת‪...‬‬ ‫ָר ִצי ִתי ׁ ֶש ִּת ְכ ְּת ִבי א ֹו ִתי ָּב ְך‬
‫לסיכום‪ :‬תפקידה של השירה המזרחית היא לחתור‬ ‫ָר ִצי ִתי ְל ַק ְע ֵק ַע ַעל ָע ְר ִּפי ִאם ֶא ׁ ְש ְּכ ֵח ְך‬
‫לשנות את הקנון ההגמוני ולהציב ולייצב את מקומה הלא‬
‫מוגדר למקום שבו תהייה חלק מההגמוניה‪ .‬לחתור להשיג‬ ‫ְיר ּו ׁ ָש ַל ִים״‬
‫את הכוח שנמנע עד כה ממנה ולמקם את עצמה מעמדות‬ ‫(עדי קיסר‪ ,‬״שחור על גבי שחור״‪ ,‬השיר ״אם‬

‫השוליים אל מרכז השיח ההגמוני‪.‬‬ ‫אשכחך״)‪.‬‬
‫כאשר השירה המזרחית תהייה נוכחת ושווה או־אז‬
‫תיעצר הדרתה לא רק ממוסדות חברתיים אלא גם מן‬ ‫את קו השבר בפואטיקה ההגמונית של השירה העברית‬
‫כתב ארז ביטון‪ ,‬הוא החל מסורת שירית חדשה‪ .‬בניגוד‬
‫הזיכרון התרבותי‪.‬‬ ‫לכותבים הראשונים ממוצא מזרחי‪ ,‬בחר הוא לכתוב‬
‫בשוליה של האמירה הישראלית‪ .‬בשיריו יש תיאורים‬
‫״ ָל ֶכם ׁ ֶש ִּנ ַּכ ׁ ְש ֶּתם ֶאת ַי ְּב ִלית ַה ּׁ ָש ִנים‬ ‫מנופי תרבותו‪ ,‬הוא נותן דרור למה שהיה חנוק ומציף זאת‪:‬‬
‫ָל ֶכם ׁ ֶש ְּכ ַת ְב ֶּתם ֶאת ַה ּט ֹוב ַּב ּׁ ִשי ִרים‬
‫״ ִמי ׁ ֶש ּלֹא ָר ָאה ֲח ֻת ָּנה ָמר ֹו ָק ִנית‪...‬‬
‫ּת ֹו ָדה ָל ֶכם ַא ַחי ְו ַא ֲחי ֹו ַתי‬ ‫ִל ֵּבנ ּו ִמ ְת ַר ֵחב ְל ַאט ְו ַנ ְפ ׁ ֵשנ ּו ְ ׂש ֵמ ָחה"‬
‫ְל ִוי ִקי ׁ ִשי ָרן ׁ ֶש ִה ְד ִלי ָקה א ֹור ֹות‬
‫(״חתונה מרוקאית״‪ ,‬ארז ביטון)‪.‬‬
‫ְּב ֵלב ֲא ָנ ׁ ִשים ּו ְבת ֹו ְך ֲח ֵצר ֹות‬
‫ּו ְב ֵליל ֲא ֵפ ָלה ַּב ֵּלב ִק ְּל ָלה‬ ‫השירה המזרחית היום היא שירה מורדת‪ .‬סצנת‬
‫ער ֵבי הקראת שירה אשר הוכתרה בשם ״ערס פואטיקה״‬
‫ֶאת ֹע ִני ּד ֹו ָד ָת ּה ְוי ֹו ָמ ּה ַה ָּמח ּוק‬ ‫ומייסדיה הם המשוררים עדי קיסר‪ ,‬שלומי חתוכה‪ ,‬רועי‬
‫ׁ ָשם ִּב ׁ ְשכ ּו ַנת ַה ֶּכ ֶרם ׁ ֶש ִּב ְק ֵצה ַה ּׁש ּוק‬ ‫חסן ואחרים‪ ,‬קוראת תיגר על הפאלוס‪ .‬היא עשירה‬
‫במטפורות‪ ,‬לא מתחסדת‪ ,‬ואף נוקטת במילים בוטות על‬
‫ְל ֶא ֶרז ִּביט ֹון ׁ ֶש ָּי ַדע ְו ִז ָהה‬ ‫מנת לעורר‪ ,‬לחתור ולשנות‪ .‬לשנות אף את השיח האקדמי‬
‫ְּבא ֹור ִנ ׁ ְש ָמת ֹו ִּב ְק ֵצה ִמ ְנ ָה ָרה‬
‫ֶאת ָהא ֹור ַה ָּגד ֹול ִּב ְר ִסיס ָנ ֲה ָרה‬ ‫ואת חוקי המשחק הישנים‪.‬‬
‫ּו ְל ִמי ׁ ֶש ָּנ ְג ָעה ִּב ְ ׂש ַפת ַה ְּת ִפ ָּלה‬
‫ְו ׁ ָש ְז ָרה ְמק ֹור ֹות ְו ָר ִזים ַּב ּׁ ִשי ָרה‬ ‫״ ִא ִּמי ְמ ַנ ָּקה ֶאת ַה ִּל ְכל ּו ְך‬
‫ַה ּלֹא ִהיא ַּבת ַח ִיל ֲח ִבי ָבה ְּפ ָד ָיה‬ ‫ַה ִּנ ְס ָּתר ַּב ִּפ ּנ ֹות‬
‫ּו ְל ִמי ׁ ֶש ָּפ ָנה ְּב ָ ׂש ָפה ַא ׁ ְש ּד ֹו ִדית‬
‫ּו ָפ ַרט ָּכל ׁ ְש ָטר ּו ׁ ְש ָטר ִל ְפר ּו ָטה‬ ‫מ ֹו ֶח ֶקת ִמן ָה ִר ְצ ָּפה ֶאת ַה ִּסי ָמ ִנים ְו ַה ְּכ ָת ִמים‬
‫ַמ ֲע ִלי ָמה ְט ִביע ֹות ֶא ְצ ָּבע ֹות‬
‫ָס ִמי‪ָ ׁ ,‬של ֹום ְל ָך ּו ְב ָר ָכה‬ ‫ִמן ַה ָּי ִד ּי ֹות ׁ ֶשל ַה ְ ּד ָלת ֹות‬
‫ְו ַה ּי ֹום ּד ֹור ָח ָד ׁש ָר ִדי ָק ִלי ַמ ְפ ִּתי ַע‬
‫‪ַ ...‬מ ׁ ְש ִחי ָזה ֶאת ׁ ִש ֵּני ַה ַּמ ְז ְלג ֹות ְו ַה ַּס ִּכי ִנים‬
‫ַּכ ֲע ִדי ְּב ַצ ַּואר ַה ֵּקי ָסר ַמ ְר ִקי ַע‬ ‫‪ְ ...‬מ ַכ ָּסה ְּב ִויל ֹונ ֹות ֶאת ַה ַח ּל ֹונ ֹות‬
‫ְוק ֹול ֹו לֹא ִי ׁ ְש ֹקט ְולֹא ֶי ְח ַ ּדל‬ ‫ָּכ ְך ׁ ֶש ָ ּד ָבר לֹא ִנ ְר ֶאה ע ֹוד ִּב ְפ ִנים‬
‫‪ּ ...‬ו ְמ ַמ ֶה ֶרת ְל ֵבי ָת ּה‬
‫ַעד ׁ ִשי ָר ֵתנ ּו ָי ׁ ִשיב ְו ִי ְג ַאל"‬ ‫ְל ַה ְז ִהיר ֶאת ְי ָל ֶדי ָה״‬
‫(שירה אליאסי לוי)‪.‬‬
‫(שלומי חתוכה‪ 7 ,‬לילות‪ ,‬מדור ספרות‬
‫‪.)2/10/2015‬‬

‫‪ 8‬אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל‬