Page 113 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 113
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
מחצלות הקש שלהן בחדר השני .משיצאה הילדה ,לקחה את ַּח ָּלף
השחיטה של ִמי ָּשאל התלוי על הקיר ,מכוסה קורי עכביש לאחר חודשי
בטלה ובאבחה מהירה ביתקה את האבנט ,מניחה לגופו הרפוי של בעלה
לצנוח ארצה.
אחר התיישבה על הרצפה ,הניחה ראשו על ירכיה ופתחה בזמר קינותיה
של אישה על מות אלוף נעוריה .באותו הרגע ,עלה לפתע משב רוח קל
והשתהה לרגע על פניה .ולא ידעה ְׁר' ָּזא ַּלה כי הר'ּו ָּלה של ִמי ָּשאל היא זו,
היוצאת לחפש את גורלה בעברו השני של ההר .להיות אסונה של נערה
אשר טרם נולדה ומבחנו של גבר אשר ייעודו נכפה עליו.
103
